סכמה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏השפעה: "במידה ש.." ו"במידה ו.." השגוי, שנשמעות במשלב גבוה כמילות תנאי, כשאינן, במקום "אם" הבסיסי, שנשמע במשלב נמוך.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קידוד קישורים
שורה 1:
'''סכמה קוגניטיבית''' היא מבנה [[הכרה|מנטלי]] הכולל מכלול של [[ידע]] ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] של אדם כלפי נושא מסוים (אובייקטים, אנשים ומצבים).
 
הסכמה מאפשרת [[ארגון (פעולה)|לארגן]] כמויות גדולות של [[מידע]] באופן יעיל{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}.
בהתאם לכך, הסכמה היא אחד המנגנונים הקוגניטיביים המאפשרים לאדם לעצב תפיסת עולם יציבה{{הערה|שם=שינוי}}.
על פי [[ז'אן פיאז'ה]] הסכמות הן יחידות הידע של המבנים ההכרתיים, אשר באמצעותן מתקיימת פעילות הגומלין של ה[[אורגניזם]] עם הסביבה{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 
==התפתחות ותפקוד==
הסכמה יוצרת מערכת של ציפיות{{הערה|שם=שינוי}}.
היא מגובשת על ידי האדם, באופן [[לא מודע]], על סמך [[מידע]] קודם, כדי להקל עליו להתמודד עם מצבים ואובייקטים חדשים.
הסכמה מתגבשת ומתייצבת ככל שההתנסויות, התפיסות והתנהגויות שגרמו להיווצרותה חוזרות ונשנות{{הערה|שם=שינוי}}.
 
לאורך כל חייו צובר האדם מערך גדול של סכמות המניעות את ציפיותיו ומארגנות את עולמו{{הערה|שם=Lewis2013|Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.}}.
בהתאם לכך, לכל אדם יש מערכת סכמות שונה, הנבנית על החוויות וההתנסויות הייחודיות לו{{הערה|שם=שינוי}}.
 
הסכמה מספקת דרך התייחסות ומערכת ציפיות כלפי האובייקט או המצב. באופן זה היא מאפשרת להתמודד עם [[היצף מידע]] של [[גירוי]]ים מה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] לנוכח [[צוואר בקבוק|צוואר הבקבוק]] של החשיבה האנושית{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}. צוואר הבקבוק נוצר משום שה[[זיכרון לטווח קצר]] יכול להכיל פחות או יותר [[המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים|שבע]] יחידות [[מידע]] בו זמנית למשך [[זמן]] קצר בלבד{{הערה|שם=אבולוציוניים|שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.}}.
שורה 20:
 
==השפעה==
לסכמות יש השפעה רבה על היבטים שונים של ה[[חשיבה]] וה[[התנהגות]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
הן מפרשות, מבהירות ומארגנות את עולמו הקוגניטיבי והחווייתי של האדם{{הערה|שם=שינוי}}.
לצורך כך הסכמות משפיעות על תהליכים מרכזיים כמו [[קשב]], [[קידוד (זיכרון)|קידוד בזיכרון]] ו[[שליפה (זיכרון)|שליפה]]. ליתר דיוק, הן משפיעות על המידע שאליו האדם ישים לב מתוך כלל ה[[גירוי]]ים ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]], על התהליכים שדרכם מידע זה יאוחסן ב[[זיכרון לטווח ארוך]] ועל המידה שבה הוא יצליח להיזכר בו ב[[עתיד]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
בשלב הקידוד של מידע חדש ל[[זיכרון מפורש|זיכרון המפורש]] אנו משתדלים לייחס אותו לסכמות קיימות ב[[זיכרון סמנטי|זיכרון הסמנטי]]. במידת הצורך אנו אף נוטים לשנות את המידע החדש, כדי להתאימו לסכמה קיימת כלשהי המצויה בזיכרון הסמנטי. אם יש מידע ספציפי שאינו יכול להיכלל בסכמה זו או אחרת בזיכרון הסמנטי, הוא מקודד ב[[זיכרון אירועי|זיכרון האירועי]]. ישנם מספר גורמים הקובעים האם מידע שאינו תואם את הסכמה הקיימת יושמט, ישונה או יקודד בזיכרון האפיזודי. תהליך זה תלוי במידת החשיבות של מידע זה להבנת הסיטואציה ובמידה שבה הוא מקנה את האופי הייחודי שלה{{הערה|שם=קוגניטיבית}}.
 
לאחר שסכמה התגבשה, היא מסננת את הגירויים מהסביבה ומקנה להם מובן ומשמעות על פי המבנה שלה{{הערה|שם=שינוי}}.
באופן זה הסכמות גורמות לכך שחוויות חדשות מתפרשות על פיהן{{הערה|שם=שינוי}}.
לעיתים אף רב משקלן של הסכמות ב[[תפיסה]] ובהבנת ה[[מציאות]] מן המשקל שנודע לגירויים הנקלטים באמצעות החושים{{הערה|שם=שינוי}}.
 
שורה 33:
 
===התעלמות משינויים===
כאמור, הסכמה משפיעה על תהליך הקליטה, הפירוש וההבנה של המתרחש סביבנו{{הערה|שם=שינוי}}.
בעזרת תהליכים אלו הסכמות מסייעות להבנת ה[[עולם]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}} ותורמות לארגון [[קוגניציה|קוגניטיבי]] של המציאות עבור האדם ולקישור בין פרטים. אך מצד שני הן עלולות לגרום למחשבה לא מדויקת ומקובעת.
הסכמה מאפשרת לעגן מידע חדש בתוך מבנה קיים. בעקבות זאת קשה מאוד לאחסן בזיכרון מידע שאינו משתלב בסכמה קיימת כלשהי. גם אם מידע זה אוחסן בזיכרון, יהיה קשה לשלוף אותו בצורה יעילה{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
 
לאחר שסכמה התגבשה קשה מאוד לשנות את המבנה שלה{{הערה|שם=שינוי}}.
שורה 48:
כאשר נוצר פער קטן בין הציפיות הנובעות מהסכמה ולבין המציאות, היא גורמת לאדם לפרש את המציאות כך שלפערים אלו אין השפעה של ממש או שאין הם נתפסים כלל{{הערה|שם=שינוי}}.
 
לעומת זאת, כשהפערים בין הסכמה למציאות גדולים מידי, תהליך האסימילציה אינו יכול לגשר עליהם במסגרת הסכמה הקיימת{{הערה|שם=שינוי}}.
במצב זה הפער הנתפס בין הסכמה למציאות יכול להוביל לתחושת [[דחק]], שהיא תגובה פיזיולוגית אוטונומית, של עוררות אמוציונלית חזקה. תהליך ה'''אקומודציה''' (Accommodation) נועד לתת מענה למקרים כאלו בכל שהוא משנה את מבנה הסכמה, כדי שתוכל להכיל בתוכה מידע שאינו [[עולה בקנה אחד]] עם מרכיביה הישנים. זהו הבסיס להסתגלות לשינוי{{הערה|שם=שינוי}}.
 
מבחינה זו הסכמות יכולות להיות גם יחידות גמישות שמתקנות את עצמן בהתמדה, כדי להתאים את עצמן לנתוני מציאות חדשים{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
הסכמות שואפות להגיע אל הצורה הטובה יותר על ידי מגעים חוזרים ונשנים עם הסביבה. במסגרת תהליך זה סכמות המוכיחות הסתגלות ברמה גבוהה יותר ומספקות פתרונות גמישים למצבים משתנים, מחליפות סכמות שרמת הסתגלותן נמוכה יחסית{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 
שורה 59:
 
בהתאם לכך, ישנם מספר סוגים של סכמות.
בנוסף, הסכמות הן היררכיות. כלומר, סכמה כללית יכולה להכיל מספר סכמות ממוקדות יותר. כך למשל, סכמת אנשים כללית תכלול בתוכה סכמה על ה[[ידידות|חברים]] וסכמה על ה[[משפחה]], ואילו סכמת החברים תכלול בתוכה סכמות על אנשים ספציפיים.
 
===סכמות מושגים===
שורה 67:
===עמדות===
{{ערך מורחב|עמדה (פסיכולוגיה)}}
עמדה היא סכמה מגובשת הבאה לידי ביטוי כנטייה קבועה יחסית של האדם להגיב בדרך מסוימת ועקיבה לסוגים מסוימים של אובייקטים ומאורעות. יש לה מרכיבים מהתחום ההתנהגותי, הריגושי והקוגניטיבי{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
 
כמו יתר הסכמות העמדה קובעת את הארגון, הפירוש והזכירה של מידע בתחום מסוים{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. בנוסף, בדומה לסכמות אחרות, גם העמדה מפעילה מנגנונים הפועלים לטובת השימור שלה מרגע שהתגבשה{{הערה|שם=שינוי}}.
שורה 76:
'''סכמות חברתיות'''
 
סכמות חברתיות נקראות גם [[סטריאוטיפ]]ים. הן כוללות את הידע, הנתונים והציפיות שיש לאדם לגבי כל [[קבוצה חברתית]].
 
הן עלולות להוביל למצב של [[דעה קדומה]] בו האדם מפתח רגש כלשהו כלפי אדם אחר רק על סמך השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת.
זוהי אחת הדרכים שבהן החשיבה יכולה להשפיע על הרגשות{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
'''סכמות אנשים'''
 
אלו הם מבנים מנטליים המציעים שתכונות וצורות התנהגות מסוימות קשורות אחת לשנייה ושהאנשים המציגים אותן שייכים לסוג מסוים{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}. למשל, [[ערס]] ו[[חנון]] הן דוגמאות לסכמות אודות סוגים שונים של אנשים. סכמות אנשים מאפשרות להבין באופן מהיר ומדויק את ההתנהגות של אנשים אחרים{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
קיימות גם סכמות כלפי אנשים ידועים אך שלרוב אינם מוכרים לאדם אישית, כגון [[נשיא ארצות הברית]], וכן סכמות כלליות יותר, כגון השכנים בסביבת מגוריו של האדם. קיימת גם סכמת אנשים כללית: מה האדם חושב על אנשים באופן כללי, האם הוא סומך עליהם ועוד; יש המתייחסים לסכמה זו כ[[תאוריית ההתקשרות|סגנון ההתקשרות]] של האדם.
 
'''סכמות על תפקידים ובעלי מקצוע'''
 
סכמות אלו מכילות מידע אודות אנשים המבצעים תפקיד מסוים, אשר כולל את דרכי ההתנהגות והמאפיינים שלהם{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}. סכמות אלו מתייחסות גם לאנשי [[מקצוע]] שונים. לדוגמה, מהו תפקידו של [[רופא]]? מה סביר שישאל אותך [[שומר (מקצוע)|שומר]] בחניון? מהו אופן הדיבור המאפיין [[מורה]]?
שורה 94:
'''סכמות אירועים''' מכונות גם '''תסריטים''' (מהמילה [[תסריט]]). אלו הן סכמות מגובשות ביותר, המפרטת סדרה של פעולות האופיינית לסיטואציה מסוג מסוים{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. סכמות האירועים מתארות סיטואציות חברתיות שונות. הן מאפשרות לאדם לדעת למה אפשר לצפות מכל סיטואציה, מהו סדר האירועים הצפוי וכיצד עליו להתנהג{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}. למשל, הן מתייחסות לאופן ההתנהגות המצופה מאורח ב[[חתונה]], במסיבת [[יום הולדת]], ובבילוי ב[[מסעדה]].
 
מידע לגבי סיטואציה שנחשפנו אליה בעבר נשלף מתוך אינטראקציה בין שני המקורות של ה[[זיכרון מפורש|זיכרון המפורש]]. הפרטים הייחודיים של הסיטואציה נשלפים מה[[זיכרון אירועי|זיכרון האירועי]] וככל שהיו חריגים יותר מהסכמות הקיימות, כך גדל הסיכוי להיזכר בהם. לעומתם, פרטי הסיטואציה התואמים לסכמות ולתסריטים הקיימים לא יישלפו מהזיכרון האפיזודי אלא מה[[זיכרון סמנטי|סמנטי]]. הם יורכבו יחד עם המידע מהזיכרון האפיזודי כדי ליצור את השחזור של הסיטואציה שבה מנסים להיזכר{{הערה|שם=קוגניטיבית}}.
 
===סכמת העצמי===
הידע של האדם על עצמו יכול להיות מאורגן בסכמה{{הערה|שם=שינוי|שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.}}. לבני אדם יש תבניות וייצוגים לגבי עצמם כמו שיש להם סכמות וייצוגים לגבי מושגים ותחומים שונים{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
'''סכמת העצמי''' כוללת את מה שהאדם יודע על עצמו ומה שהוא מצפה מעצמו.
אלו הן מבנים קוגניטיביים המייצגים את ניסיונו של הפרט במגוון תחומים, אשר מפשרים לזהות במהירות מצבים שונים ולקבוע לגביהם עמדות{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
סכמות העצמי מאפשרות לאדם להציב לעצמו מטרות ולהגביר את ה[[הנעה|מוטיבציה]] והפעילות לשם השגתן{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
 
סכמות העצמי שונות מסכמות אחרות במספר היבטים.
המידע המאוחסן בהן מאורגן בצורה [[מילה (בלשנות)|מילולית]] יותר בהשוואה למידע אודות בני אדם אחרים, אשר נאגר בצורה חזותית. סכמות העצמי טעונות במטען רגשי ובעקבות זאת יש להן השפעה מכרעת על תהליכים קוגניטיביים שונים (כמו תפיסה, זיכרון וחשיבה). הן מורכבות יותר ולכן מצריכות יותר זמן לעיבוד נתונים. סכמות העצמי מאוחסנות ב[[זיכרון לטווח ארוך]] והן עמידות יותר לשינוי מאשר סכמות מידע אחרות. מסיבה זו החלטה כלשהי של האדם לגבי עצמו היא מהירה יותר ונזכרת יותר מהחלטות לגבי נושאים הקשורים בסכמות אחרות{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי}}.
 
שורה 121:
==קישורים חיצוניים==
* אורית כהן ודנה פרידמן, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=13587 סכמה כמסגרת לעיבוד מידע], באתר מט"ח
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94סכמה/ סכמה] בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
* [https://www.youtube.com/watch?v=R-sVnmmw6WY&list=PL8dPuuaLjXtOPRKzVLY0jJY-uHOH9KVU6&index=15 Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You] - הסבר על נפלאות הקוגניציה, מגבלותיה ועל הדרך שבה סכמות קוגניטיביות עלולות להוביל להטיה מתוך Crash Course Psychology {{סרטונים}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=8nz2dtv--ok&list=PL8dPuuaLjXtOPRKzVLY0jJY-uHOH9KVU6&index=18 The Growth of Knowledge] – סרטון הסבר על [[התפתחות קוגניטיבית]] ויצירה של סכמות קוגניטיביות מתוך [https://www.youtube.com/user/crashcourse CrashCourse] {{באנגלית}} {{סרטונים}}