שירת דבורה – הבדלי גרסאות

לפי הפסוק הראשון את השירה שרו דבורה וברק.<ref>{{תנ"ך|שופטים|א}}</ref> שירה זאת ממשיכה את מטרתו של הסיפור המופיע בפרק הקודם, נצחון ישראל על הכנענים. השירה נאמרת כתגובה לניצחון ישראל בעזרת ה' והיא שירת הלל והודיה לאל. השירה מתארת את עליונות ה' על איתני הטבע וזאת כדי להדגיש את כוחו של האל שאינו זקוק לעזרת בני אנוש כדי לנצח את אויבי ישראל.<ref>[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: שופטים''', תל אביב, דודזון עתי, 1994, ע"מ 50</ref> באמצעות השירה מעבירה דבורה ביקורת על השבטים שנעדרו מהמלחמה ומשבחת את אלה שהתנדבו להגן ולהילחם. השבטים [[שבט יהודה|יהודה]] [[שבט שמעון|שמעון]] נעדרים מהשירה.

שירת דבורה מעוצבת בדרך [[פרוזה|פרוזאית]] ומספרת באופנים שונים את הסיפור ב{{תנ"ך|שופטים|ד}}, מלחמת ישראל בכנענים. בשני הסיפורים יוצאים מספר שבטים למלחמה בהנהגתם של דבורה וברק בן אבינועם. בשני הפרקים נוחל האויב תבוסה בסיוע ה' ושני הסיפורים יעל היא זאת שהורגת את שר הצבא הכנעני, סיסרא. בסיפור המלחמה לא מופיעה התגלות ה' כמו שבשירה. השירה משבחת את המתגייסים למלחמה.{{הערה|1=פרנק פולק '''הסיפור במקרא : בחינות בעיצוב ובאמנות''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1994, ע"מ 123}} בפסוקים החותמים את השירה, שרה ומהללת דבורה את האל על הניצחון במלחמה נגד הכנענים. דבורה מכונה "אם בישראל" בשירה ודמותה מעומתת עם דמותה של אם סיסרא, אמו של האויב המנוצח.