ליברליזם – הבדלי גרסאות

'''לִיבֵּרָלִיזְם''' (liberalism; מהמילה ה[[לטינית]] libertas, מילולית: 'חירות'{{הערה|שם=OED|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.etymonline.com/index.php?term=liberal|כותרת=Online Etymology Dictionary }}}}) היא [[מחשבה מדינית|פילוסופיה פוליטית]] [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]] המבוססת על עקרונות ה[[חירות האדם|חירות]] וה[[שוויון]]. הליברליזם תומך בעקרונות כגון [[חוקה|ממשל חוקתי]], [[הפרדת הרשויות]], [[חופש הדת]], [[הפרדת הדת מהמדינה]], [[זכות הקניין]], [[חופש ההתארגנות|חופש ההתאגדות]], [[חופש הביטוי]], [[כלכלת שוק]] ו[[שוויון#שוויון בפני החוק|שוויון בפני החוק]] ומתנגד ל[[משטר אוטוריטרי|משטרים אוטוריטרים]]. משמעותו המקובלת של המונח השתנתה בין אזור לאזור ובין תקופה לתקופה וישנן כיום מגוון אידאולוגיות ליברליות, דוגמת [[ליברליזם כלכלי|הליברליזם הקלאסי]] [[ליברליזם מודרני|והליברליזם החברתי]].

בסוף [[המאה ה-18]] ובמהלך [[המאה ה-19]] בא הליברליזם לכדי ביטוי פוליטי ברפורמות נרחבות אשר שמו קץ לשיטה ה[[פיאודליזם|פיאודלית]], זכויות היתר של ה[[אצולה]], ה[[תיאוקרטיה]] (ובפרט, דומיננטיות [[הכנסייה הקתולית]]) וכן ל[[מונרכיה אבסולוטית|מונרכיה האבסולוטית]] ברחבי אירופה, אמריקה הלטינית וצפון אמריקה. המורדים ב[[המהפכה האמריקאית|מהפכה האמריקאית]], ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] ובמהפכות נוספות מאותה תקופה הושפעו מעקרונות הפילוסופיה הליברלית וזו עמדה בבסיס הצידוק המוסרי למהפכות אלו.

[http://beingliberal.net/etymology-of-liberal/ Etymology of “Liberal”]}}{{הערה|1=[http://www.angelfire.com/rebellion/oldwhig4ever/historical.html Liberalism], F. A. Hayek, Enciclopedia del Novicento, 1973|שמאל=כן}} רפורמות ליברליות מכונות לעיתים "לִיבֶּרָלִיזַצְיָה".{{הערה|1={{קישור כללי

}}</div>}} עמדה זו הוא מנמק בכך שהתערבות שלטונית טומנת בחובה השלכות בלתי צפויות אשר מביאות ככלל לנזק שעולה על כל תועלת מבוקשת. הפילוסוף היווני [[אריסטו]] במאה השלישית לפני הספירה הראה בחשיבתו יסודות שניתן לראותם כליברלים, לצד עמדות אחרות שאינן מתיישבות עם ההגות הליברלית (כגון תמיכה בעבדות).{{הערה|1=[http://plato.stanford.edu/entries/aristotle-politics/#ConCitAristotle's Political Theory, Stanford Encyclopedia of Philosophy]|שמאל=כן}} אריסטו רואה את תפקיד הממשלה לאפשר "שמחה" לאזרחיה ומכך הוא מסיק כי צורת הממשל הטובה ביותר היא בחירה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] בה נציגי הציבור נבחרים מבין בעלי המידות הטובות והממון. אריסטו מגן בתוקף על זכות הקניין, תוך שהוא שולל את גישתו ה[[קולקטיביזם|קולקטיביסטית]] של [[אפלטון]].{{הערה|1={{צ-ספר

הזירה הפוליטית לא קפאה על שמריה ומהפכות ליברליות ב[[המהפכה האמריקאית|ארצות הברית (1775)]], [[המהפכה הצרפתית|צרפת (1789)]], [[טריניו ליברל|ספרד (1820)]], [[המהפכה הליברלית של 1820|פורטוגל (1820)]], [[המהפכה הבלגית|בלגיה (1831)]] ו[[מהפכת 1848 במדינות גרמניה|גרמניה (1848)]] התקינו חוקות ו[[כלכלת שוק|כלכלה חופשית]] במדינות בהן התרחשו. אף ברוסיה, שהייתה נחשלת ביחס למערב ומרכז אירופה (ולא היה קיים בה מעמד [[בורגנות|בורגנים]] ליברלי משמעותי) יושמה [[רפורמת 1861]] אשר ביטלה את ה[[צמיתות]]. ביטול [[חוקי הדגן]] באנגליה ומאוחר יותר [[הסכם קובדן-שבלייה]] (Cobden–Chevalier Treaty) משנת 1860 להפחתת מכסים בין האימפריה הבריטית ובנות חסותה לבין צרפת ובנות חסותה, בנוסף להפחתות מכסים דרמטיות במדינות אחרות הביאו לגדילה ניכרת בהיקף הסחר העולמי.{{הערה|1=Sir Llewellyn Woodward, ''The Age of Reform, 1815-1870: Second Edition'' (Oxford University Press, 1962), p. 179.|שמאל=כן}} בשלב זה היה העולם המערבי ליברלי כפי שלא היה מעולם.

}}}} וצרפת 1892{{הערה|1=Golob, Eugene. (1944) The Meline tariff: French Agriculture and Nationalist Economic Policy. New York: Columbia University Press.|שמאל=כן}}). בשנת 1914 פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שהביאה להעמקה נוספת במעורבות הממשלות בחיי האזרחים ברחבי המערב. בשנת 1917 [[מהפכת אוקטובר]] הביאה לעליית ה[[קומוניזם]] ברוסיה ובשנת 1922 עלו ה[[פשיזם|פשיסטים]] בראשות [[בניטו מוסוליני]] (שראה עצמו גם כסוציאליסט) לשלטון ב[[איטליה]]. מגמה זו לא הייתה נחלתן הבלעדית של מדינות אשר אימצו שלטון דיקטטורי מלא, אלא השימוש באמצעים אוטורטרים ו[[מעורבות ציבורית]] גברו בכל המערב, כך למשל בגרמניה עם מיסוד [[רפובליקת ויימאר]] (1918) כ[[מדינת רווחה]] [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] בראשות [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ובארצות הברית עם ייסוד [[הבנק הפדרלי]] (1913), הענקת [[סבסוד|סובסידיות]] לחקלאות (1914) וחקיקת [[חוקי עבודה]] ו[[הגבלים עסקיים]] (1916) בידי ממשל [[וודרו וילסון]].

תחייה מסוימת בעניין ברעיונות הליברלים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-20 בהשפעת הוגים כגון [[קארל פופר]], [[ישעיה ברלין]] ו[[רוברט נוזיק]] לצד כלכלנים כגון [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]] ו[[מילטון פרידמן]] אשר המשיכו לפתח תאוריות מוסריות וכלכליות ברוח הליברליזם (בפרט [[האסכולה האוסטרית]] ו[[אסכולת שיקגו (כלכלה)|אסכולת שיקגו]]). בשנות ה-70 וה-80, בעיקר לאור גירעונות ענק בתקציבי המדינות ומשברים כלכליים ברחבי העולם המערבי שהובילו להתפקחות מסוימת מהרעיונות הקולקטיביסטיים, עלו ממשלותיהם של [[מרגרט תאצ'ר]] (שהושפעה מרעיונותיו של האייק){{הערה|1=John Ranelagh, ''Thatcher's People: An Insider's Account of the Politics, the Power, and the Personalities'' (Fontana, 1992), p. ix.|שמאל=כן}} ו[[רונלד רייגן]] (שהיה [[שמרנות|שמרן]] אמריקאי עם נטיות ליברליות), אף כי הישגיהם בהקטנת מדינת הרווחה היו מדודים בלבד.{{הערה|1=אם כי הישגיה של תאצ'ר היו משמעותיים מאלו של רייגן, שאף לא עלה בידו להקטין את נתח הממשלה מהתוצר כלל במהלך כהונתו.}} תופעה זו כונתה בפי יוצריה [[נאו-ליברליזם]]. אך מאוחר יותר התנערו מהכינוי{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse|שם=Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan|כתב עת=Studies in Comparative International Development (SCID)|כרך=44|עמ=137-161|שנת הוצאה=2009|קישור=http://faculty.wcas.northwestern.edu/~jlg562/documents/BoasandGans-Morse--SCID.pdf}}}} בתחילת שנות ה-90, עם [[התפרקות ברית המועצות]], הצליחו מספר מפלגות ליברליות ב[[מרכז אירופה|מרכז]] ו[[מזרח אירופה]] להגיע להישגים מרשימים, בפרט ב[[פולין]], [[צ'כיה]], [[הונגריה]], [[סלובקיה]] ו[[סלובניה]].{{הערה|1={{צ-מאמר

1963;רות בונדי, פליקס: פנחס רוזן וזמנו, זמורה ביתן, תל אביב 1990."}} בנוסף, ביטוי לעמדות ליברליות בתחום הכלכלי, החברתי, או בשניהם ניתן היה למצוא גם בקרב חוגים מסוימים ב[[תנועת העבודה]] ו[[ציונות רוויזיוניסטית|בתנועה הרוויזיוניסטית]]. בפרט, הגותו של [[זאב ז'בוטינסקי]], מייסד הציונות הרוויזיוניסטית, הניפה את הדגם הליברלי כמשקל נגד לחיבור הרווח בין ציונות לסוציאליזם. ככל שהתחזקה ה"הגמוניה הפועלית" הסוציאליסטית בתנועה הציונית כך הוסיף וגבר שימוש הציוניים הכלליים ברטוריקה ליברלית. לאחר קום המדינה פעלה בישראל מפלגת הציונים הכלליים על בסיס מצע עם מאפיינים ליברלים מובהקים. המפלגה זכתה לתמיכה בקרב אנשי [[העלייה הראשונה]], מתיישבי המושבות, בורגנים עירוניים ואחרים. מפלגה זו הגיעה לשיאה במערכת [[הבחירות לכנסת השנייה]], ב-1951, תחת הסיסמה 'תנו לחיות בארץ הזאת' ומצע שעיקרו התנגדות למדיניות הצנע של מפלגת מפא"י ותמיכה ברפורמות ליברליות כלכליות וחברתיות שונות. ב-1961 התמזגו הציוניים הכלליים עם המפלגה הפרוגרסיבית והקימו את המפלגה הליברלית שגרפה 17 מנדטים, אך לא היה דיי בתוצאה זו כדי לקדם נושאים ליברליים באופן ממשי נוכח כוחה הגדול של [[מפא"י]]. ב-1965 התפלגה המפלגה הליברלית ורוב חבריה התמזגו עם תנועת החרות הרוויזיוניסטית ל[[גוש חירות ליברלים|גח"ל]] ("גוש חירות ליברלים") שהפכה ברבות הימים למפלגת [[הליכוד]] (מפלגה לאומית-ליברלית).{{הערה|1=http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=1990&subject=%FA%F0%E5%F2%E5%FA%20%E5%EE%F4%EC%E2%E5%FA%20%F4%E5%EC%E9%E8%E9%E5%FA&portal=%F4%E5%EC%E9%E8%E9%F7%E4%20%E5%E1%E7%E9%F8%E5%FA#}}{{הערה|http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/16/amirg.pdf}} עם איחוד הליכוד לתנועה אחת לא המשיך להתקיים בה גוף ליברלי מובהק ובעקבות זאת נעלם הליברליזם כפלג עצמאי בפוליטיקה הישראלית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = אמיר גולדשטיין|שם = שקיעת הציונים-הכלליים וכשלון האלטרנטיבה הליברלית, 1959-1961|כתב עת = עיונים בתקומת ישראל}}}} בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 פורסם בישראל בטאון ליברלי בשם "אדם חופשי".{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://anochi.com/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8הומור-%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%94וסאטירה/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AAחוברות-%D7%90%D7%93%D7%9Dאדם-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99חופשי|כותרת = סריקות הבטאון|אתר = |תאריך = }}}} [[מפלגת שינוי]] אשר רצה במסגרות שונות משנת 1977 (בהן [[ד"ש]] ולאחר מכן [[מרצ]], ממנה התפלגה על רקע חילוקי דעות כלכליים) הגדירה עצמה כמפלגת חילונית ליברלית. שינוי הגיעה לשיא כוחה בכנסת ה-16 עם 15 מנדטים בהנהגת [[טומי לפיד]] והתפרקה בשנת 2006 לאחר הבחירות לכנסת ה-17 כשלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. בשנת 2012 התחברו פעילים מ[[התנועה הליברלית החדשה]] עם פעילי [[לגליזציה של סמים קלים|לגליזציית קנאביס]] ורצו במסגרת [[מפלגת עלה ירוק]] לכנסת ה-19 עם מצע ליברלי מובהק בשם [[עלה ירוק - הרשימה הליברלית]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = "לא תמצאו פה צינגלה". עלה ירוק משנה כיוון|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4318000,00.html|אתר = ynet|תאריך_וידוא = 2015-10-18}}}} המפלגה זכתה ל-1.15% מקולות הבוחרים (עם 43,734 קולות) ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה שעמד על 2%. עקב דומיננטיות [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] בשיח הפוליטי בישראל בכלל ובימין הישראלי בפרט לעיתים תכופות לא זכה הליברליזם למקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית.

אתר האקטואליה "[[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]]" מייסודו של דר' [[רן ברץ]] מצהיר על עצמו כמבטא השקפת עולם ליברלית קלאסית-שמרנית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://mida.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AAאודות-2/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AAאודות-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94מידה/|כותרת = מידה - אודות|אתר = |תאריך = }}}} העיתונאי [[נחמיה שטרסלר]] מבטא גם הוא עמדות ליברליות בפרסומיו.

}}{{הערה|1=When goods don’t cross borders, soldiers will|שמאל=כן}}

}}.{{הערה|1=The central bank is an institution of the most deadly hostility existing against the Principles and form of our Constitution. I am an Enemy to all banks discounting bills or notes for anything but Coin. |שמאל=כן}}

#'''מניע אישי''': על פי רוב ההגות הליברלית מניחה כי בעוד אנשים ככלל מסבירי פנים ונוטים חסד, הרי שמניעם העיקרי הוא קידום ענייניהם. אדם סמית' בספרו "עושר האומות" כותב כך: {{ציטוטון|1=אין זו מטוב ליבו של הקצב, מבשל הבירה או האופה, שאנו מצפים לארוחת הערב, אלא מעניינם בטובתם שלהם. אנו נפנה לא לאנושיותם אלא לאהבתם את עצמם, ולא נדון עימם על חוסרינו שלנו אלא על רווחיהם שלהם.}}{{הערה|1=It is not from the benevolence of the butcher, the brewer or the baker, that we expect our dinner, but from their regard to their own interest. We address ourselves, not to their humanity but to their self-love, and never talk to them of our own necessities but of their advantages |שמאל=כן}}

ראשיתו של הליברליזם הפמיניסטי בעידן הנאורות, למשל בהגותם של ג'ון סטיוארט מיל ("שיעבודן של נשים", 1689){{הערה|1=בחיבורו המשפיע של ג'ון סטיוארט מיל "שיעבודן של נשים" (1689), טען (כנגד התפיסה הרווחת) כי נשים אינן נחותות אינטלקטואלית מטבען ביחס לגברים, ובמידה בה קיימים הבדלים הרי הם תוצאה של ההשכלה השונה שניתנת לגברים ונשים{{קישור כללי|הכותב=John Stuart Mill|כותרת=The Subjection of Women|תאריך=1689|כתובת=http://www.constitution.org/jsm/women.htm}}}} ו[[מרי וולסטונקראפט]] ("הצדקת זכויותיהן של נשים", 1792){{הערה|1=ראו "הצידוק לזכויות של נשים" (A Vindication of the Rights of Woman) בוויקיפדיה באנגלית: {{אנ|A Vindication of the Rights of Woman}}}} ומאוחר יותר [[התנועה לביטול העבדות|בתנועה לביטול העבדות]] לה היו שותפות נשים רבות.{{הערה|1=[http://www.ejfi.org/Civilization/Civilization-4.htm#femroots The roots of feminism], Wendy McElroy|שמאל=כן}} בניגוד לזרמים פמיניסטיים אחרים כמו [[פמיניזם תרבותי|הפמיניזם התרבותי]], הפמיניזם הליברלי לא מבקש ליצור [[תודעה מעמדית]] על בסיס [[זהות מגדרית|מגדרי]] ולא קורא לחקיקת [[העדפה מתקנת]] או חוקי עבודה ייעודיים לנשים. למעשה חקיקה כזו נתפסת בזרם זה כאנטי-פמיניסטית שכן גלומה בה ההנחה שנשים זקוקות לסעד חוקי מיוחד, כלומר, נחותות.{{הערה|1={{קישור כללי |כתובת= http://www.wendymcelroy.com/articles/ihsif.html|כותרת= Individualism: A New View Of Feminism|תאריך_וידוא= |הכותב=Wendy McElroy |תאריך=June 22, 2001}}}} הפמיניזם הליברלי מבקש כי החוק כלל לא יתייחס או יאזכר את מינו של אדם ותחת זאת יבטא זכויות אדם כלליות בלבד. בניגוד לזרמים פמיניסטיים אחרים, הפמיניזם הליברלי רואה זאת כזכותה של האישה לעסוק ב[[פונדקאות]], זנות,{{הערה|1={{קישור שבור|31 בדצמבר 2017}}[http://www.frequency.com/video/x/41384740 רננה לויאני על ליגליזציה של זנות]}} [[פורנוגרפיה]] או כל עיסוק אחר, שכן האישה לתפיסתו היא הבעלים היחיד של גופה, בהתאם לגישה הליברלית. מנגד הפמיניזם הליברלי לא שולל פעולה תרבותית שמטרתה להביא ליחס שוויוני לנשים בחברה, אלא שולל רק את השימוש בחקיקה ממשלתית מפלה לצורך כזה. הפמיניזם הליברלי היה זרם משמעותי ב[[הגל השני של הפמיניזם|גל השני של הפמיניזם]] שהתרחש בין [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] לסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]].