הבדלים בין גרסאות בדף "ארץ ישראל בעת העתיקה"

תקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בהופעת הערים המבוצרות (זאת למעט [[יריחו]] שהייתה ככל הנראה מבוצרת עוד ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]]) בערים כמו תענך, [[תל מגידו|מגידו]], [[תל ערד|ערד]], [[תל שרוחן|תל אל פארעה]] ועוד, נתגלו ביצורים מרשימים. הביצורים עבים מאוד (עד 8 מטרים) באופן יחסי לאמצעי הפריצה שהיו אז בהישג ידם של כובשים פוטנציאליים. נראה כי לרוב לא נבנו הביצורים כיחידה אחת, אלא קטעים קטעים ושכבות שכבות. בתחילה לא נבנתה חומה בכל היקף העיר, וכן עוביה המקורי של החומה היה שלושה מטרים ולא שמונה מטרים כבזמן חורבנה.
 
במקורות מצרים קיימת עדות על ישוב "[[חוטם האיילה"]]{{הערה|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/pepii_in_palestine.htm The Campaigns of Pepi I in Canaan]}}.
 
====ממצאים====
נתגלו כלי קרמיקה אשר אפשרו לחלק את התקופה ל-4 תקופות משנה: כלי חרס צרופים באיכות גבוהה ביותר (900 מעלות במקום 700 – 500) [[כלי אבידוס]] וכלים מסוג [[קרמיקה אפורה ממורקת]], מהממצאים הקרמיים הבולטים ב[[תקופת הברונזה הקדומה]] הידועים גם כ"כלי יזרעאל", כלים מסוג זה נתגלו בעיקר בצפון הארץ, אזור עמק יזרעאל, [[הגליל התחתון]], [[עמק החולה]], [[עמק הירדן]], [[הגליל המערבי]], ואף דרומה עד [[יריחו]] ו[[אשקלון]]. בנוסף נתגלו באתרים רבים מהתקופה גם [[חותם גליל|חותמות גליל]] כלי אבן וכלים נוספים.
122,044

עריכות