פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 579 בתים, לפני 3 חודשים
מ
שחזור לגרסה 25356440 מ־14:24, 25 באפריל 2019 מאת Hayden Von Feldheim
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מעשה אמנון ותמר]], [[רצח אמנון]]}}
[[קובץ:LaHayeAbsalomsServantsKillAmnon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משרתי אבשלום הורגים את אמנון. תחריט צרפתי מתוך ספר משנת 1728]]
על פי המקרא אמנון, [[בכור]]ו של דוד, [[אהבה|התאהב]] בתמר, אחות אבשלום. בעצת רעהו, [[יונדב בן שמעה]], העמיד אמנון פני חולה וביקש מאביו לשלוח אליו את תמר, שתכין לעיניו לביבות ותטפל בו. תמר עשתה כבקשת דוד, ובעת הכנת הלביבות ביקש אמנון להשאירם לבד, הביא אותה אל חדרו, ו[[אונס|אנס]] אותה. לאחר מכן ביקשה ממנו תמר לפרוש עליה את חסותו, מכיוון שבזמנו קידשו את ה[[בתולה (הלכה)|בתולין]] ועדיף היה להיות תחת חסות האנס מאשר להיות אישה לא בתולה, אך אהבתו הפכה לשנאה והוא הורה למשרתו לגרש אותה מעל פניו. תמר שמה [[אפר]] על ראשה וקרעה את כתונת הפסים שלה כמנהג האבלים.
 
בפרשנות מודרנית לסיפור שיערה [[אריאלה דים-גולדברג]], [[סופר]]ת עברית ו[[חקר המקרא|חוקרת מקרא]], כי אונס תמר היה מעשה שכוון גם כנגד אבשלום{{הערה|אריאלה דים <nowiki>'''</nowiki>אהבה התלויה בדבר : עיון בסיפור אמנון ותמר<nowiki>'''</nowiki>, נדפס ב"הספרות" 28, 1979. עמודים 104–107.}}. לשיטתה, אמנון רצה להפוך את תמר לזונה ואת אבשלום אחיה – לאחי הזונה. דים סבורה כי הטלת פגם בייחוסו של אבשלום נועדה לבטל את הסיכויים להרחבת האימפריה של דוד אל מעבר לגבולות המסורתיים של ישראל ולברית עם השכנים הארמיים.
 
לאחר היוודע מקרה האונס נקט דוד בעמדה סבילה. הוא לא הפעיל את סמכותו כהורה ומלך על מנת להעניש את האנס, ולא עשה כל צעד על מנת לתקן את העוול. את מקומו תפס אבשלום. הוא הכניס את תמר לביתו ונמנע מלבוא במגע עם אמנון. ה[[מלבי"ם]] כתב בפירושו, כי לא דיבר אבשלום עם אמנון מרע ועד טוב, בגלל רוב השנאה שהייתה בלבו על הדבר הזה, שאם היה מוכיחו היה לבסוף גם מפייסו. לאחר שנתיים שבהן ישבה תמר בבית אבשלום אירגן אבשלום חגיגה לרגל ה[[גז (חקלאות)|גז]] ב[[בעל חצור]], אליה הזמין את כל אחיו הנסיכים למשתה. קודם לכן נתן אבשלום ל"נעריו" הוראה להרוג את אמנון בעת שהוא יהיה שיכור. לאחר שביצע את זממו ברח אבשלום לבית סבו המלך תלמי בגשור.
 
[[ניסן אררט]] טוען שאבשלום הוא שניצל את חולשת אמנון ותמרן אותו ואת תמר על מנת ליצור אמתלה לסילוק אמנון מהקרב על ירושת מלכות אביהם. ביסוס עיקרי לטענה זו נובע מהעובדה ש[[יונדב בן שמעה|יונדב, בנו של שמעה אחי דוד]], שהיה האיש שתכנן למען אמנון (לכאורה) את נסיבות בידודה ואינוסה של תמר, הוא זה שמביא את הידיעה על רצח אמנון לדוד המלך ודואג להבהיר כי ההתנקשות הייתה מכוונת נגד אמנון בלבד כנקמה על אונס תמר, ולא כ[[רצח פוליטי]] במטרה להסיר את יורש העצר מהמרוץ לכתר{{הערה|ניסן אררט, '''אמת וחסד במקרא''', ספרית אלינר, ירושלים תשנ"ג, עמודים 242-269.}}.
 
===עצת אחיתופל===
בשלב הבא של המרד פנה אחיתופל לאבשלום והציע תוכנית להשלים את מהלך תפיסת השלטון ולהסיר את האיום היחיד שנותר לאבשלום כמלך:) (הוא גם אהב גזר)
:{{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלָּיְלָה וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ וְאָשִׁיבָה כָל הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם.}}