ויקיפדיה

אוויוניקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
סידור, תיקון ניסוח.
שורה 1:
'''אוויוניקה''' (מ[[אנגלית]]: '''Avionics - Aviation Electronics''' - אלקטרוניקה אווירית) - שם כולל למערכות ה[[אלקטרוניקה]] וה[[מחשב|מחשבים]] ב[[כלי טיס]]. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות ה[[תקשורת]], ה[[ניווט]] ה[[מערכת בקרת טיסה|היגוי]] וה[[טייס אוטומטי|טייס האוטומטי]].
 
במטוסי הקרב, נחלקת האוויוניקה של המטוס ל[[בקרת ירי (אוויר)|בקרת ירי]] (בקר"י), [[ניווט]] ו[[תקשורת|קשר]] (נש"ר) ו[[לוחמה אלקטרונית]] (ל"א).
שורה 7:
כיום קיימות במרבית המטוסים המודרניים מערכות אלקטרוניות [[מעגל אלקטרוני דיגיטלי|ספרתיות]] משולבות המשמשות למטרות שונות ומגוונות. בדרך כלל קיימת [[תקשורת נתונים]] בין המערכות השונות, בתקנים שונים לפי סוג המטוס.
 
המערכת האוויונית המתקדמת יצרה חברת GeneralDynamic למטוסי הF16ה-[[F-16 פייטינג פלקון|F16]] המתקדמים. במטוס זה נעשה שימוש לראשונה בצגים מתקדמים רב שימושיים אשר אפשרו העברת מרבית התפעול שנעשה עד אז על ידי לחצניםקופסאות ייעודייםבקרה ייעודיות לתפעול בעזרת הצגים הנ"ל. שיפור נוסף היה הכנסתהטמעת מחשבים נוספים לאוויוניקת המטוס: מחשב החימוש SMS, מחשב [[תצוגה עילית]] HUD, מחשב הכנסתניהול הנתוניםטיסה UFC או FMS, מחשבי התצוגות MFDS, והמחשב הקרקעי DTCLR אשר שימש להעברת נתוני מהקרקע למטוס.
 
כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן [[ARINC 629]], שפותח על ידי [[בואינג]]. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול [[1553 MUXBUS]], תקשורת סיפרתית ב[[קוד מנצ'סטר]].▼
ישראל הייתה למדינה היחידה בעולם מלבד ארצות הברית אשר רכשה את היכולת לתחזק אוויוניקה זאת והיא עשתה זאת באופן יוצא דופן, היא שילבה עשרות מערכות במטוס הכוללות טילים מתקדמים ביותר, מערכות ל"א, קסדה בעלת כוונת דיגיטלית חימושי אוויר קרקע מתקדמים מתוצרת רפאל וחימושים אמריקאים שונים, ועוד מגוון יכולות ומערכות שונות אשר הפכו את מטוס הברק למטוס בעל יכולת נשיאה הטוב בעולם.▼
 
== אוויוניקה בישראל ==
אחת מגולות הכותרת של השילובים היא שילובה של מערכת תקשורת דיגיטלית אשר שיפרה לאין ערוך את היכולת הקרבית של המטוס, התמצאות הטיס במרחב, שיתוף משאבים ומידע רב ערך בין המטוסים ובין המטוסים לבין השולט בקרקע.▼
▲[[ישראל]] הייתה למדינהבין היחידההמדינות הבודדות בעולם מלבד [[ארצות הברית]] אשר רכשהרכשו את היכולת לתחזק אוויוניקה זאתמערבית והיא[[חיל עשתההאוויר זאתהישראלי|בחיל באופןהאוויר]]. יוצאהיא דופן,גם היאפיתחה שילבהושילבה עשרות מערכות במטוסבמטוסים הכוללות טילים מתקדמים ביותר, מערכות ל"א, [[תצוגת קסדה עילית|קסדה]] בעלת כוונת דיגיטלית חימושי אוויר קרקע מתקדמים מתוצרת רפאל וחימושים אמריקאים שונים, ועוד מגוון יכולות ומערכות שונות אשר הפכושימשו את מטוסמטוסי הברקהקרב למטוסשלה בעלבמשך יכולתהשירות נשיאה הטוב בעולםשלהם.
 
▲אחתכמו מגולותכן הכותרתישראל שלפיתחה השילובים היא שילובה שלושילבה מערכת תקשורת דיגיטלית אשר שיפרה לאין ערוך את היכולת הקרבית של המטוס, התמצאות הטיס במרחב, שיתוף משאבים ומידע רב ערך בין המטוסים ובין המטוסים לבין השולט בקרקע.
יכולת זו שיפרה את היכולות של התעשייה ואפשרה להם לייצר מגוון רחב של מערכות ויכולות אשר שולבו בסופו של דבר במטוס הברק, מה שהפך אותו להיות מטוס הקרב הנפוץ ביותר בחיל האוויר הישראלי.
 
ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית, והיא מייצרת מערכות אוויוניות עבור [[חיל האוויר הישראלי]] ועבור חילות זרים רבים, בהם [[חיל האוויר האמריקאי]] ו[[חיל האוויר הסיני]].
 
▲כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן [[ARINC 629]], שפותח על ידי [[בואינג]]. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים מפותל (Twisted Pair). במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול [[1553 MUXBUS]], תקשורת סיפרתית ב[[קוד מנצ'סטר]].
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אוויוניקה"