פרובינקיה יודיאה – הבדלי גרסאות

לדברי ההיסטוריון [[יוסף בן מתתיהו]], יהודה הפכה לפרובינקיה רומית מייד לאחר פטירת [[הורדוס]], כך שבנו [[ארכלאוס (נשיא)|הורדוס ארכלאוס]] מונה לנשיא העם בלבד, ולנציב הרומי הוענקה סמכות לגזור [[עונש מוות]]. בנוסף על כך על האוכלוסייה הכללית הוטל מס ששולם לרומא. בשנות קיומה של פרובינקיה יודיאה [[צליבת ישו|נצלב ישו]] בין השנים 30 ל-33 לסה"נ, [[מרידות יהודה ברומא|החל מרד יהודה ברומא]] בשנת 67, הוטל [[המצור על ירושלים (70)]] ו[[חורבן בית המקדש השני|נחרב בית המקדש השני]] על ידי הרומאים בשנת 70 לספירה. בעקבות [[המרד הגדול]] רומא הטילה על האוכלוסייה היהודית באימפריה כולה [[המס היהודי|מס מיוחד]]. לאחר [[מרד בר כוכבא]] (132-135 לספירה) הקיסר הרומי [[אדריאנוס]] שינה את שם הפרובינקיה ל[[סוריה פלשתינה]] ואת שמה של ירושלים ל[[איליה קפיטולינה]], במטרה לנתק את הזהות בין הפרובינקיה ובין העם היהודי.{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 5, עמ' 19|'''ההיסטוריה של ארץ ישראל''' ([[בית הוצאה כתר]], [[יד יצחק בן-צבי]]), כרך חמישי: התקופה הרומית-ביזנטית, חלק א, 2. האימפריה הרומית והמנהל הרומי בארץ ישראל ([[משה דוד הר]]), עמ' 19.}}