המועצה לאקדמאים בסיכון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקרום התא
מ היארגון->הארגון - תיקון תקלדה בקליק
שורה 14:
עשרת אלפים איש השתתפו באוקטובר 1933 באירוע ב[[אלברט הול]] שאורגן על ידי מספר ארגונים, כולל AAC. [[אלברט איינשטיין]], בהרצאה הציבורית האחרונה שלו באירופה לפני צאתו לארצות הברית, דיבר על חשיבות ה[[חופש אקדמי|חופש האקדמי]]. בנאומו עודד איינשטיין את הקהל "לעמוד מול הכוחות אשר מאיימים לדכא את החרות הרוחנית ואת חופש הפרט", ודיבר על החובה שלנו "לטפח את מה שהוא נצחי והיקר ביותר בין החזקות שלנו".
 
בשנת 1936 שינתה המועצה את שמה מ AAC ל'החברה להגנת המדע והלמידה' (SPSL -Society for Protection of Science and Learning). שינוי שם זה הביא לידי ביטוי התפתחות אידאולוגית בראיית תפקידו של היארגוןהארגון: מסיוע לפרטים אקדמאים, להגנה על החופש האקדמי עצמו. אלפי אקדמאים נעזרו ב-SPSL במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. ששה עשר אקדמאים שזכו בסיוע קיבלו [[פרס נובל]], שמונה עשר קיבלו תוארי אצולה, ומעל מאה נבחרו ל[[האקדמיה הבריטית|אקדמיה הבריטית]] או ל[[החברה המלכותית|חברה המלכותית]]. ראו לציין בעיקר את [[לודוויג גוטמן]] שייסד את המשחקים [[המשחקים הפאראלימפיים|הפאראלימפיים]]; [[מקס בורן]] שהיה חלוץ של [[מכניקת הקוונטים]] ואחד הפיזיקאים הבולטים ביותר בין המתנגדים לפיתוח נשק גרעיני, ו[[ארנסט בוריס צ'יין]] שלקח חלק מרכזי בפיתוח של [[פניצילין|הפניצילין]].
 
הפעילות של SPSL נמשכה גם אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. בוורידג הסביר מאוחר יותר במאמרו על ה''הגנה של החרות ללמוד'' (1959) איך "למרות שהיטלר מת, חוסר הסובלנות ממשיך להתקיים", ו"הצרכים הנמשכים כמו משברים עתידיים אפשריים הופכים את שירותי האגודה הכרחיים כמו פעם, באירופה וברחבי העולם".