יחסי מין – הבדלי גרסאות

ב[[פקודת החוק הפלילי]], שנחקקה על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] ועם הקמת המדינה נכללה בחוקי מדינת ישראל, ובחוק העונשין שהחליף אותה, נכללו איסורים על סוגים אחדים של יחסי מין, גם כאשר הם נעשים מרצון בין בוגרים. זו לשונו של סעיף 351 לחוק העונשין (בגרסתו הראשונה, משנת 1977){{כ}}{{הערה|1[https://fs.knesset.gov.il//9/law/9_lsr_311018.PDF#page=55 חוק העונשין, תשל"ז­-1977], ס"ח 864 מ-4.8. באוגוסט 1977}}:

למעשה אסר סעיף זה יחסי מין הומוסקסואליים, וכן אסר מין אוראלי ומין אנאלי, גם במסגרת יחסי מין הטרוסקסואליים. במסגרת [[זכויות_להט"ב_בישראל#חקיקה|תיקון מס' 22 לחוק העונשין],{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//11/law/11_lsr_210534.PDF חוק העונשין (תיקון מס' 22), התשמ"ח-1988], ס"ח 1246 מ-31 במרץ 1988}} שאושר בכנסת בשנת [[1988]], בוטל איסור זה.

[[זנות]], כלומר מתן יחסי מין תמורת תשלום, אינה אסורה בישראל, אבל השידול לזנות אינו חוקי. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור פרסום שירותי זנות בעיתונים. {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 203ג לחוק העונשין}} קובע: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים".