לוקהיד C-130 הרקולס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AdiNargasi (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לתא הטייס |
||
שורה 38:
בשנת [[1951]] פרסם [[חיל האוויר האמריקני]] מכרז לפיתוח מטוס תובלה חדש שיחליף את ה־C-119 המיושן. חברת [[לוקהיד קורפוריישן|לוקהיד]] זכתה במכרז, וקיבלה מחיל האוויר הזמנה של 100 מטוסים. המטוס טס לראשונה בשנת [[1954]], והמטוס המבצעי הראשון נמסר לחיל האוויר האמריקני בדצמבר [[1956]], והפך עד מהרה למטוס התובלה העיקרי של [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]].
ההרקולס תוכנן במיוחד לביצוע המראות ונחיתות ממסלולים קצרים ומשובשים (בין השאר על ידי [[רקטת האצה|רקטות האצה]] מיוחדות המורכבות בצדדיו - ''JATO''), הצנחת כוחות ומטענים והנחתת ציוד מגובה נמוך. עם השנים פותחו מעל 100 דגמים שונים של המטוס, למגוון רחב של מטרות: תובלה צבאית, תובלה אזרחית, תובלת נוסעים, חילוץ (ראו [[מערכת פולטון להנצלת קרקע-אוויר|מערכת פולטון להנצלת קרקע־אוויר]]), [[תדלוק אווירי|תדלוק]], ספינת תותחים לתקיפה, [[ביון]] ו[[לוחמה אלקטרונית]], כיבוי שריפות, מחקר, משימות מיוחדות ועוד. בחיל האוויר הישראלי מופעלים שני דגמים - תובלה ותדלוק - אשר שופרו והושבחו לאורך השנים והותקנו בהם בין היתר [[מיגון]]
הדגם החדש ביותר של המטוס הוא ה־[[לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס|C-130J סופר הרקולס]] שבשירות משנת [[1999]]. עד היום יוצרו מעל 2,500 מטוסים מהדגמים השונים, עבור יותר מ־60 מדינות. יצורו של דגם ה־J החדש עדיין נמשך, והפך את ההרקולס למטוס הוותיק ביותר שעדיין נמצא בייצור. ההרקולס, לדגמיו השונים, מיוצר ברציפות זה למעלה מ־50 שנה, ועדיין נמצא בשירות בצבאות רבים, כולל ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]], עבורם תוכנן המטוס. ההרקולס נחשב למטוס אמין ועמיד במיוחד.
| |||