פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן " קטגוריה:ירושלים: פיגועים קטגוריה:1975 בישראל קטגוריה:פעולות טרור ב-1975 קטגוריה:כיכר..." תגיות: החלפה ריקון |
מ שוחזר מעריכות של 87.70.179.225 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים 7 |
||
שורה 1:
{{פיגוע טרור
| חלק מ = [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]
| תמונה = [[קובץ:Zion Sq 1950.jpg|250px|[[כיכר ציון]] בשנת [[1950]].]]
| כיתוב = [[כיכר ציון]] בשנת [[1950]]
| מקום = [[כיכר ציון]] ב[[ירושלים]]
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=שמאלה}}
}}
'''פיגוע מקרר התופת בכיכר ציון''' התרחש ביום שישי, [[4 ביולי]] [[1975]], [[כ"ה בתמוז]] [[ה'תשל"ה]], ב[[כיכר ציון]] ב[[ירושלים]], ובו נמנו 15 הרוגים וכ-60 פצועים. ארגון ה[[פת"ח]] נטל אחריות לפיגוע. יוזם הפיגוע היה אחמד ג'בארה, ה[[כוניה|מכונה]] "אבו סוכר".
== הפיגוע ==
ביום שישי, 4 ביולי 1975, בסביבות השעה 9:30, הובא לכיכר ציון [[מקרר]] על ידי מחבל [[פלסטיני]]. המקרר עורר את חשדם של מספר אזרחים, אך כשפתחו את דלתו הוא נמצא ריק, משום שהמטען, שהורכב משתי [[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]], הוסתר בדפנות המקרר{{הערה|{{דבר||אזהרה מפני אשליה מסוכנת|1975/07/08|00300}}}}. אזרחית שהתקשרה למוקד ה[[משטרת ישראל|משטרה]] 100 התקשתה להשיגה. המקרר התפוצץ סמוך לשעה 10:00 קודם שהגיעה המשטרה, וגרם ל-13 הרוגים וכ-70 פצועים{{הערה|{{דבר|אילן גור|המקרר שהתרומם באויר|1975/07/06|00300}}}}. לאחר ארבעה ימים נותרו בבתי החולים 21 פצועים{{הערה|{{דבר||נמשך האיפול על חקירת הפיצוץ|1975/07/09|00310}}}}. לאחר מות שניים מהפצועים עלה מניין ההרוגים ל-15. היה זה אחד הפיגועים הגדולים בהיקפם עד אז{{הערה|{{הארץ|יעל גרינפטר|היום לפני 36 שנה: מקרר תופת התפוצץ בכיכר ציון בירושלים|1.1179243|4/7/2011}}}}.
==החקירה==
המשטרה מינתה צוות חקירה מיוחד והפיצה [[קלסתרון|קלסתרונים]] של מבצעי הפיגוע. גשרי הירדן נסגרו כדי למנוע את בריחת המבצעים{{הערה|{{דבר||המשטרה הפיצה קלסתרוני האנשים שהביאו מקרר־התופת לככר־ציון|1975/07/06|00100}}}}. על פי העדויות, המקרר הובא למקום בטנדר פולקסוואגן כחול שחנה במגרש הרוסים. ברכב היו נהג שנותר ברכב במהלך פריקת המקרר וסבל שהוביל את המקרר בעגלת הובלה אל מקום הפיצוץ. העדים לא הצליחו למסור את מספר הרכב, גם לא בתהליך [[היפנוזה]], למעט האות "ש" שציינה שהרכב הוא מאזור [[שכם]]. ניסיון לבדוק את כל הרכבים העונים לתיאור{{הערה|שם=דבר8יולי|{{דבר||נמשכים המעצרים|1975/07/08|00119}}; {{דבר||המשך|1975/07/08|00224}}}}, לא העלה ממצאים. גם הקלסתרונים לא הביאו להתפתחות בחקירה.
במרץ 1976 שוטר גילה במזרח ירושלים מכונית נפץ. בעקבות זאת נעצרה חוליית מחבלים, שאחד מאנשיה סיפר שבהיותו ב[[רבת עמון|רבת עמון]], נאמר לו שגיבור פיגוע המקרר הוא מ[[תורמוס עיא]], אולם ניסיון לאתר את המפגע לא צלח. ביוני 1976 נעצרה חוליה נוספת של הפת"ח מטול כרם, ואנשיה הצביעו על אחמד ג'בארה כיוזם הפיגוע. בספטמבר 1976, עם כניסתו לישראל, נעצר ג'בארה ולאחר חקירה בשב"כ הודה שתכנן את הפיגוע יחד עם באסם טבילה משכם. הפיגוע בוצע על ידי טבילה, שהיה הסבל, וערבי נוסף ששימש כנהג, בעוד ג'בארה עזב את ישראל בבוקר הפיגוע, לפני הפיצוץ{{הערה|שם=שבכ|[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/pages/morshet070711.aspx כך פוענח פיגוע "מקרר התופת" בירושלים], באתר ה[[שב"כ]]}}.
בפברואר 1977 פורסם דבר מעצרם של חברי החוליה שביצעו את הפיגוע בעיתונות{{הערה|{{דבר||נעצרו אנשי חוליית הטירור שהניחה מקרר־התופת בי־ם|1977/02/07|00109}}}}. ביוני 1977 נדון ג'בארה למאסר עולם ועוד 30 שנות מאסר{{הערה|{{דבר||מאסר־עולם למחבל "מקרר־התופת" בככר ציון|1977/06/28|00809}}}}.
== המפגעים ==
ג'בארה שחי שנים רבות ב[[דרום אמריקה]] וב[[שיקגו]], נתפס לאחר כשנה ונגזר עליו מאסר עולם ועוד 30 שנה במצטבר. הוא שוחרר מהכלא ביוני 2003, לאחר ריצוי 27 שנים, כמחווה של הדרג המדיני ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], לקראת [[פסגת עקבה]]{{הערה|{{גלובס||מבצע פיגוע מקרר התופת בירושלים שוחרר מהכלא|694124|3 ביוני 2003}}}}. הוא מת ב[[רמאללה]] מ[[התקף לב]] ב-17 ביולי [[2013]], בגיל 78{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|מת אבו סוכר, יוזם פיגוע המקרר בשנות השבעים|4406205|17 ביולי 2013}}}}. "גיבור מבצע המקרר", כפי שכונה, זכה ל[[לוויה צבאית]] ולדברי הוקרה מ[[יושב ראש הרשות הפלסטינית|יושב ראש הרשות הפלסטינית]], [[אבו מאזן]], שיוצג על ידי המזכיר הכללי של משרדו, ועל ידי גורמים בכירים אחרים של תנועת [[פת"ח]] והרשות הפלסטינית{{הערה|1=[http://palwatch.org/main.aspx?fi=157&doc_id=9398 Palestinian Media Watch]|שמאל=כן}}.
טבילה המשיך לנסות להוציא פיגועים אל הפועל, אך הוא נמלט מישראל כיומיים לפני שהחוקרים עלו עליו, לאחר שהעריך שג'בארה נעצר. הוא היה מאמן חבלה של הפת"ח ב[[דמשק]] במשך מספר שנים ולאחר מכן עבר לירדן והיה בכיר בפת"ח שם. לאחר [[הסכמי אוסלו]] ביקשה [[הרשות הפלסטינית]] להתיר לטבילה לשוב ליהודה ושומרון, אך ישראל סירבה{{הערה|שם=שבכ}}.
== השפעות הפיגוע ==
בעקבות הפיגוע התרחשו מהומות ב[[שוק מחנה יהודה]], ובשכונת [[מוסררה]] על התפר בין מערב ומזרח ירושלים{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|חומת העוינות בירושלים|1975/07/11|01202}}}}, שבהן ניסו יהודים לפגוע בערבים. רדיו אש"ף שידר שיר הלל למפגעים והסביר את יעילות מעשי הרצח ההמוניים להשגת המטרה{{הערה|{{דבר|אהוד יערי|המחבלים מסבירים מעלותיה של "שיטת הטבח ההמוני"|1975/07/06|00110}}}}.
לזכרם של הרוגי הפיגוע נקרא [[בית כנסת]] בשכונת [[נווה יעקב]] בירושלים, בשם "בית ציון ואוהל איתן". מדי שנה, ב[[כ"ה בתמוז]], נערכת [[אזכרה]] בבית הכנסת לחללי הפיגוע עם משפחות הנרצחים.
==הנפגעים==
הרוגים{{הערה|{{דבר||שמות הנפגעים בפיצוץ בכיכר ציון|1975/07/06|00306}}}}:
*דוד כהן, בן 46 מירושלים
*יורם זיזובי, בן 41 מירושלים
*יוסף עמר, בן 28 מירושלים
*מאיר ורוזה צימרמן ובתם אהובה מ[[אילת]]
*רבקה ומיכאל בן-יצחק מירושלים. הותירו שני ילדים קטנים ללא קרובים. בשנת [[1978]] החל [[מוזיאון ישראל]] להעניק את "[[פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק]]" על שמם.
*דאוד חורי, בן 50 מנצרת
*נדיה חאמד, בת 25 ממזרח ירושלים
*פאטמה חאמד, בת 35 ממזרח ירושלים
*עריב מחמד אבו חדיג'ה ממזרח ירושלים
*שבתי תקוושווילי, בן 10
שניים מהפצועים קשה נפטרו בהמשך:
*מירה בירגר{{הערה|שם=דבר8יולי}}
*יצחק בזם{{הערה|{{דבר||מעצרים בשכם לאחר תפיסת כלי נשק|1975/07/10|00114}}; {{דבר||המשך|1975/07/10|00219}}}}{{הערה|{{דבר||היום לוויית יצחק בזם|1975/07/27|0031}}}}
[[חנן אביטל]], שהיה חייל משוחרר טרי באותו הזמן, היה אחד מ-60 הפצועים בפיגוע. בעקבות פציעתו הוא שכב למעלה משנה בבתי חולים וזכה למספר ביקורים של רבי [[שלמה קרליבך]] שעימו הוא היה מיודד. לאחר החלמתו אביטל החליט לערוך פסטיבל זמר חסידי לילדים ב[[בנייני האומה]] ולאחר מכן הקים את מקהלת [[פרחי ירושלים]]{{הערה|{{בשבע|דודו כהן|פרחים בצמרת - בגליון השבוע|11422|9 בפברואר 2012}}}}.
== קישורים חיצוניים ==
*{{דבר||רצח בירושלים|1975/07/06|00206}}
* [http://www.ravdori.co.il/previewpage.aspx?str=6855 עדינה מחפשת את החייל שהציל אותה מהפיגוע], באתר הקשר הרב דורי של [[בית התפוצות]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פיגועי טרור בולטים נגד ישראלים בשנות ה-70 של המאה ה-20}}
[[קטגוריה:ירושלים: פיגועים]]
| |||