תמר מצוי – הבדלי גרסאות

 

הסופר הרומאי [[פליניוס הזקן]] ([[המאה ה-1]] לספירה) טען כי עוד יותר מה[[בלסם]], ארץ יהודה מפורסמת בשל עצי התמר שלה. הוא ציין שהתמרים המפורסמים ביותר מזן הקריוטי (caryotae) נמצאים בשפע ביהודה, במיוחד ביריחו, אולם גם אלה הגדלים בעמקים של ארכילאיס, פצאליס וליוויאס נחשבים משובחים. הוא ציין לשבח גם את מתיקותו של "תמר ניקולאוס", ש"איכות טעמו היא 'אחותו' של הקריוטי ועקב כך נקרא ביוונית 'התמר האחות'" (adelphides). תמר ניקולאוס נקרא על שם [[ניקולאוס איש דמשק]], שעל פי [[אתנאיוס]], [[אוגוסטוס]] קרא אותו על שמו, מכיוון שניקולאוס היה שולח לו אותו.{{הערה|[http://digicoll.library.wisc.edu/cgi-bin/Literature/Literature-idx?type=goto&id=Literature.AthV3&isize=L&submit=Go+to+page&page=1043 Athenaeus, '''Deipnosophistae''', XIV, 66, p. 652 A]; [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0312%3Abook%3D8%3Achapter%3D4%3Asection%3D1 Plutarchus, '''Quaestiones Convivales''', Book VIII, chapter 4, section 1, p. 723 D]}}

מבין התמרים היבשים יותר, פליניוס ציין את תמר-האצבע (dactyli): "תמר צר וארוך מאד, לעיתים בעל צורה מעוקלת. מינו של הסוג הזה, שאותו אנו מציעים כמנחה לאלים נקרא 'כידאוס' (chydaeus) על ידי היהודים". עוד הוא מציין, ש"הסוגים הטובים ביותר לשימור הם אלה הגדלים בקרקעות מלוחות וחוליות, למשל ביהודה".{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D13%3Achapter%3D6 Pliny the Elder, '''The Natural History''', Book XIII, Chapters 6], [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137%3Abook%3D13%3Achapter%3D9 9]}}

תמרי ה-Dactyli הם ודאי ה"דקל טב", הנזכר ב[[משנה]] לעיל. השם התפשט אחר כך על כל התמרים, וה"דקל" הפך שם נרדף לעץ-התמר בכלל.