פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 232 בתים ,  לפני 5 חודשים
מרבית התרופות יוצרות את הפעילות שלהן על ידי אינטראקציה עם [[קולטן|קולטן/ים]] שנמצאים או על [[קרום התא]] או בתוך התא. יצירת הקומפלקס שבו תרופה נצמדת לקולטן גורמת לשינויים ביוכימיים או מולקולריים בתוך התא וגורמת לשינויים פיזיולוגיים{{הערה|Lippincott’s Illustrated '''Reviews: Pharmacology''' 5th edition. Lippincott Williams & Wilkins, a Wolters Kluwer business. 2012}}.
 
אזור או איבר המטרה הוא האיבר שבו התרופה אמורה לפעול, ויש תרופות שיש להן יותר מאיבר מטרה אחד. לדוגמה משתנים מסוג [[תיאזידים]] פועלים על הכליה וגורמים לפעולה משתנת (איבר המטרה הוא האבובית המפותלת המרוחקת של ה[[נפרון]], שהוא היחידה הפועלת של הכליה). אבלעל הםידי גםהפחתת מורידיםנפח לחץהדם, דםהמשתנים עלמורידים ידיאת הפחתתלחץ תנגודת היקפיתדם, ולפיכןוכך הם גם פועלים גם על כלי הדם, על הלב ועוד.
 
תרופות יכולות לחקות פעילות פיזיולוגית בגוף (לדוגמה מתן [[אינסולין]] עוזר לטיפול במחלת ה[[סוכרת]]) או לנגוד או לבטל או לשנות פעילות פיזיולוגית בגוף (לדוגמה [[חוסמי תעלות סידן]] חוסמים תעלות סידן ומונעים מסידן להיצמדלעבור לתעלותבתעלות ולהוציא את פעולתו הפיזיולוגית). תרופות אנטיביוטיות הן למעשה רעלים המיועדים לפגוע בחיידקים מזיקים בגוף בריכוזים שאינם רעילים לגוף המטופל.
 
במרבית המקרים, החומר הפעיל של התרופה לא נשאר בגוף באופן קבוע. עם הזמן הוא מופרש מהגוף (בדרך כלל בשתן, או במרה אוומשם בצואהלצואה) או הופך לחלקים פעילים ולא פעילים שמופרשים גם הם מהגוף. האופן בו הגוף מתמודד עם התרופה מכונה [[פרמקוקינטיקה]].
 
== שימוש בטוח בתרופות ==