המוות בשפה העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
* '''נצחו אֶראֶלים את המְצוֹקים''' - בעקבות הסיפור התלמודי ({{בבלי|כתובות|קד|א}}) על פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]]: "אראלים <small>(= מלאכים)</small> ומְצוּקים <small>(= צדיקי הדור)</small> אחזו בארון הקודש, ניצחו אראלים את המצוקים ונִשבָּה ארון הקודש".
{{עוגן|מיתת נשיקה}}
* '''מת מיתת נשיקה''' , '''מת בשיבה טובה''' - מת בגיל זקה[[זקנה]] או מגיל גבוה מידי במוות טבעי ללא ייסורים{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כח|א}}{{ש}}{{בבלי|בבא בתרא|יז|א}}}}. כלי יקר על בראשית כ״ג:ב׳:א׳: "ויש '''מיתת נשיקה''' והוא מיתת הצדיקים שמתים בנשיקה, והוא לשון חיבור, וענינה כאשר תעלה מחשבתם ונשמתם ותדבק למעלה בשכל הפועל, כיון שעלה שוב לא ירד, כי תשאר נשמתו מחוברת שמה."
* '''ללא רוח חיים''' - ביטוי שכיח כאשר אדם נמצא מת. שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ס״ט:ד׳: "בעת המשוער לפטירתה לא היו בני משפחה בבית ונמצאה ע"י עוזרת גויה ללא רוח חיים."
* '''מְצָאוֹ מותו''' (בעברית המודרנית משובש הביטוי אל "מצא את מותו").