פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
===האינטרסים של רוסיה במזרח התיכון והשפעתם על היחסים עם ישראל===
לאחר התפרקות ברית המועצות חיפשה רוסיה הזדמנות לחזור לעמדת השפעה ברמה הבינלאומית. בין השאר ניסתה רוסיה לחזור לעמדת השפעה גם במזרח התיכון אך הבינה כי לא תוכל לעשות זאת אם לא תיתפס כצד אובייקטיבי בקונפליקטב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|קונפליקט הישראלי-פלסטיני]]. לפיכך, מיד עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בשנת 1991, החלה רוסיה בהידוק היחסים עם ישראל על מנת להפוך לשותף אסטרטגי של ארצות הברית בחיפוש אחר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני <ref>(רואי, 2008, עמ' 923–925)</ref>. כחלק מפעילות זו, בשנת [[2002]] הוקם "[[הקווארטט]]"/הרביעייה (רוסיה, ארצות הברית, [[האיחוד האירופי]] והאו"ם) אשר במסגרתו הוסיפה רוסיה לפעול בנושא ולנסות להשפיע על הצדדים. אך גם במסגרת זו היו יכולותיה של רוסיה מוגבלות למדי בהשוואה לשותפות האחרות.{{הערה|שם=ג}} בהמשך התפתחות היחסים בין המדינות, ניסתה רוסיה מספר פעמים לשמש מתווך בין ישראל ל[[ערפאת]] בניסיון לעצור את [[האינתיפאדה השנייה]] אשר פרצה בשנת 2000, אך ללא הועיל.{{הערה|שם=ד}}
[[קובץ:Vladimir Putin in Israel 27-29 April 2005-8.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|[[נשיא רוסיה]] [[ולדימיר פוטין]] בביקור ב[[ישראל]] עם [[נשיא מדינת ישראל]] [[משה קצב]], [[2005]]]]
 
אינטרס נוסף של רוסיה ביחסיה עם ישראל הוא הניסיון הרב שצברה ישראל בלחימה מול [[ארגוני טרור]] אסלאמיים. לאחר פרוץ [[מלחמת צ'צ'ניה השנייה]] פנתה רוסיה לישראל בבקשה לחלוק עמה מידע וניסיון בתחום זה. בשנת [[2000]] ביקר חבר הכנסת [[נתן שרנסקי]] ברוסיה והביע את תמיכתה של [[ממשלת ישראל]] בפעילותה של רוסיה נגד הטרור הצ'צ'ני. כך הפכה ישראל לאחת המדינות היחידות במערב אשר הביעו תמיכה ברוסיה בעניין זה.
 
==יחסי כלכלה ומסחר==
30,456

עריכות