הבדלים בין גרסאות בדף "ארמון מויקה"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור ליין אדום
מ (תיקון פרמטר גובה)
מ (הוספת קישור ליין אדום)
עם זאת, הארמון התפרסם בשל מעשיו של הנסיך האחרון [[פליקס יוסופוב]], שהיה עשיר כמו ה[[צאר]]. ברוסיה לבד היה יוסופוב בעליהם של 57 ארמונות, כולל ארבעה בסנקט פטרבורג. הארמון על המויקה היה משכן המגורים המועדף על הנסיך בעת שהותו ב[[עיר בירה|בירה]].
 
המאורעות המדויקים סביב מותו של רספוטין שנויים במחלוקת. השתלשלות העניינים, לדברי יוסופוב, הייתה שבליל [[16 בדצמבר]] [[1916]], הוא, יחד עם [[הדוכס הגדול דמיטרי פבלוביץ']] מ[[שושלת רומנוב|בית רומנוב]], הזמינו את [[גריגורי רספוטין]] לארמון מויקה. הם הגישו לרספוטין עוגות וייןו[[יין אדום]] שבהם מסכו [[ציאניד]] – לכאורה, כמות רעל שהיה בה די כדי להרוג חמישה אנשים. לאחר שנראה כאילו הרעל לא משפיע על רספוטין, שלף יוסופוב רובה וירה בגבו של רספוטין. בהנחה שרספוטין מת, החבורה התכוננה להתפזר. יוסופוב חזר זמן קצר אחר כך וגילה שרספוטין עדיין בחיים. הוא והקושרים האחרים ירו ברספוטין שלוש פעמים נוספות, אך רספוטין ניסה עדיין לעמוד ולהימלט. נואשים הכו הקושרים את רספוטין במוט ברזל על ראשו שוב ושוב, עטפו אותו בשמיכה, סחבו אותו אל מחוץ לארמון והשליכו אותו לנהר ה[[מויקה (נהר)|מויקה]]. ניתוח לאחר המוות גילה שסיבת המוות לא הייתה הרעלה, פצעי הירי המרובים או מכות מוט הברזל על ראשו – רספוטין מת מ[[היפותרמיה]]. מרבית תיאורו של האירוע על ידי יוסופוב נשמעת כיום בלתי סבירה.
 
[[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] התרחשה זמן לא רב לאחר הירצחו של רספוטין, וכאשר ה[[ברית המועצות|סובייטים]] עלו לשלטון, הם החרימו את רכושם של בני האצולה. ב-[[1925]] הועבר הארמון לקומיסריון החינוך. בעוד מרבית הארמונות של בני האצולה הוסבו לשימושים שגרתיים, החליט קומיסריון החינוך לשמר את בית האחוזה כמוזיאון ציבורי. כיום משמש הארמון כ"בית התרבות של עובדי מערכת החינוך", והוא פועל גם כמוזיאון לרצח רספוטין.{{הערה|[http://yusupov-palace.ru/ru אתר האינטרנט של הארמון] {{רוסית}}}}{{הערה|[http://www.fodors.com/world/europe/russia/st-petersburg/review-132741.html Yusupov Palace]}} החצר שאליה ניסה רספוטין להימלט מרוצחיו היא כיום [[מגרש משחקים]] של גן הילדים הצמוד לארמון.