הנבואה הקלאסית בישראל – הבדלי גרסאות

צמיחתה של ה[[מלוכה]] בישראל הובילה לעליית [[אריסטוקרטיה]] חברתית חדשה, לא פטריארכאלית, של אנשי הממסד המלכותי, אריסטוקרטיה שחברה אל האריסטוקרטיה של בעלי רכוש קרקעי גדול שצמחה החל מראשית [[תקופת ההתנחלות]]. במקביל לכך הלך והתעצם בישראל תהליך הקטבת הרכוש, התעשרותה של האריסטוקרטיה על חשבון מצבה הכלכלי המתדרדר של דלת העם שהיוותה את רובו של העם. וכאשר על הלחצים הכלכליים הרגילים נוספו גם אלו שמקורם במלחמות, ובעתות שלום - בצרכי הביטחון לנוכח האיומים החדשים מהחוץ, הלך הלחץ על השכבות הנמוכות והפך יותר ויותר לבלתי נסבל. אם בימי [[שלמה המלך]] הייתה תקופת רגיעה מסוימת לאחר המלחמות של מלכות [[דוד המלך|דוד]], הרי שמימי [[רחבעם המלך|רחבעם]], ובמיוחד מאז פילוג המלוכה הפכה המלחמה להיות תופעה נפוצה. מלחמות [[ארם]] נמשכו למעלה ממאה שנים, ונעשו כבדות יותר החל מימי [[אחאב]] (871/0 – 852/1) ונסתיימו רק בימי [[ירבעם השני|ירבעם בן יואש]] (748-784); אלא שאז הופיע איום חדש על יהודה וישראל מצד [[אשור]]. מלחמות ארם לא היו מלחמות כיבוש והתבססות אלא מלחמות דלדול כבדות ויגעות שרוששו את העם. על ההרג, הפציעה של גברים, והשבי, נוספו פגעי מלחמה בצורת הרס היבולים ואי-יכולת לעבד את השדות, ועל אלו נוספו פגעי טבע כמו [[בצורת|בצורות]]. כל אלו הביאו לכך שהמונים הוכרחו למכור את אדמתם או בתיהם, ולשעבד את גופם ומשפחותיהם ל[[הלוואה|מלווים]] תקיפים, בעוד המעמד האריסטוקראטי הולך ומתעשר על חשבונם. ובעוד המוני העם הולכים ומתדלדלים, הולך [[המעמד העליון]] ומתנוון מתוך חיי עושר מופרז וחיי הוללות. קלקלה זו פגעה גם ב[[ממלכת ישראל|אפרים]] וגם ב[[ממלכת יהודה|יהודה]], ועל רקע התיסכול הכלכלי-חברתי בקרב המגזר החברתי הנחות יותר בכפרים ובערים כאחד מופיעים נביאי המחאה החברתית הגדולים כמו [[עמוס הנביא|עמוס]].