מימונה – הבדלי גרסאות

במסורת יהדות מרוקו ניתן למצוא כמה אפשרויות באשר למקור החג ושמו. ראשית היא כי השם נובע מה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[ערבית]] "מָיְמוּן" שפירושה [[מזל]] והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. הסיבה העיקרית לכך היא היותו של חודש ניסן "ראש חודשים" ולכן המימונה היא מעין ראש השנה שני. ייתכן שזה מקור המנהגים שמזכירים את מנהגי ראש השנה: בחלק מהקהילות נהגו ללכת לנחל ולרחוץ ידיים ורגלים - מזכיר את ה[[תשליך]]. כמו כן, שולחן החג מכיל סימנים רבים כגוון [[דבש דבורים]], [[תמר]], ועוד פירות שמזכירים את מנהג סימני ראש השנה.

לחלופין נטען כי החג הוא על שמו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון, שנפטר ביום זה. מקור אפשרי נוסף הוא הכינוי "מימונה" שהוענק לכיכר הלחם הראשונה שנאפתה לאחר חג הפסח. שני האחרונים נתמכים על ידי הסוציולוגית [[רחל שרעבי]]{{הערה|אם כי היא גם לא שוללת את האפשרות שהלחם קרוי דווקא על שם החג, ולא להפך}}{{הערה|שם=שרעבי|שמעון כהן, [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/274792 אז מאיפה הגיעה לכאן המימונה?], באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2014}}. עוד טיעון שנשמע הוא כי ישנו שד בשם 'מימון' ומטרת החג להפיס את דעתו במיני מתיקה.