משתמש:אביעד/נוירוטיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Neuroticism"
(אין הבדלים)

גרסה מ־22:39, 27 באפריל 2019

נוירוטיות היא אחת מחמש התכונות הגדולות של האישיות בפסיכולוגיה. אנשים נוירוטים יש נטייה לתחושת חרדה, דאגה, פחד, כעס, תסכול, קנאה, אשמה, דכדוך ובדידות . [1] אנשים נוירוטיים מגיבים בצורה קשה יותר ללחץ ויש להםנטייה לפרש מצבים פשוטים כמאיימים ותסכולים קלים כקשים וללא תקנה. פעמים רבות אנשים עם נטייה נוירוטית הם ביישנים ומודעים לעצמם. לעתים הם מתקשים בשליטה בדחפים ובדחיית סיפוקים.

אנשים שבמסגרת מבחני אישיות מקבלים ניקוד גבוה במדד הנוירוטיות, נמצאים בסיכון לפיתוח הפרעות נפשיות, [2] [3] כגון הפרעות במצב רוח, הפרעות חרדה, והפרעה כתוצאה משימוש בסמים. תסמינים אלה מכונים באופן מסורתי נוירוזה. [3] [4]

הגדרה

נוירוטיות היא תכונה במודלים רבים בתחום האישיות, אולם ישנה מחלוקת רבה באשר להגדרתה. יש המגדירים אותה כנטייה לעוררות מהירה בתגובה לגירוי ורגיעה איטית ממנה; חוקרים אחרים הגדירו את הנוירוטיות כחוסר יציבות רגשית, שליליות או הסתגלות לקויה, בניגוד ליציבות רגשית, חיוביות, ויכולת הסתגלות טובה. הגדרה נוספת היא חוסר שליטה עצמית, יכולת לקויה להתמודד ולנהל לחץ נפשי ונטייה להתלונן. [5]

מבחני אישיות שונים משתמשים בשיטת ניקוד מספרי, וניקוד זה ממופה ל"נוירוטיות" בדרכים שונות, מספיק כדי ליצור בלבול בספרות המדעית, במיוחד לאור העובדה שבחלק ממבחני האישיות נוירטויות נחשבת תכונות משנה (sub-traits) או היבטים (facets). [5]

אנשים עם ניקוד נמוך בנוירוטיות נוטים להיות יותר יציבים רגשית ונוטים פחות להגיב בלחץ. הם נוטים להיות רגועים, בעלי מזג נעים ופחות סביר שיחושו מוטרדים או לחוצים. על אף שהם מדורגים נמוך במדד הרגשות השליליים, הם אינם נמצאים בהכרח גבוה במדד הרגש חיובי.ניקוד גבוה במדד הרגש החיובי בדרך כלל מקושר עם תכונה אחרת מחמש התכונות הגדולות - מוחצנות. אנשים נוירוטים ומוחצנים גם יחד, יחוו רמות גבוהות של מצבים רגשיים, חיוביים ושליליים, כמעין "רכבת הרים רגשית". [6] [7]

מדידה

כמו תכונות אישיות אחרות, הנוירוטיות נמדדת על פי רוב כספקטרום רציף והיא איננה בדידה.

מידת הנוירוטיות נאמדת על פי רוב באמצעות דיווח עצמי, אך גם בדוחות עמיתים ותצפית של צד שלישי יכולים לסייע. אמצעי דיווח עצמי הם לקסיקליים [1] או על סמך טענות. [8] הקביעת באיזה סוג מדד כדאי להשתמש במחקר נקבעת על ידי הערכה של תכונות פסיכומטריות ואילוצי הזמן והמרחב של המחקר.

אמצעים לקסיקליים נעזרים בתארים הקיימים בשפה המשקפים תכונות נוירוטיות, כגון חרדה, קנאה ודכדוך. לואיס גולדברג (1992) [9] פיתח את מדד ה-20 מילים כחלק ממדד 100 המילים של חמש התכונות הגדולות . Saucier (1994) [10] פיתח מדד משמונה מלים כחלק ממדד 40 מילים שפיתח. תומפסון (2008) [1] תיקן באופן שיטתי מדדים אלה כדי לשפר את תוקפם ואת אמינותם בקרב אוכלוסיות מחוץ לצפון אמריקה. מהימנותם הפנימית של מיני-סמנים עבור מדד הנוירוטיות עבור דוברי אנגלית כשפת אם היא 0.84, ועבור דוברי אנגלית לא כשפת אם היא 0.77. [1]

במדדים המסתמכים על טענות יש בדרך כלל יותר מילים, ולכן הם צורכים יותר מרחב מחקרי, מאשר אמצעים לקסיקליים. הנסקרים נשאלים למשל באיזו מידה הם "נשארים רגועים תחת לחץ", או באילו מקרים "יש להם תנודות תכופות במצב הרוח". [8]

גיל, מין ודפוסים גיאוגרפיים

סקר שנערך בשנת 2013 מצא שקבוצות הנוטות לרמות גבוהות יותר של נוירוטיות הן צעירים הנמצאים בסיכון גבוה להפרעות במצב הרוח ונשים. [11]

מבחינת מין, באותו הסקר נמצא "מחקר בקרב מדגם גדול הראה כי רמות של N (נוירוטיות) גבוהות בקרב נשים יותר מאשר בגברים. זהו ממצא מבוסס, כי הוא עקבי בטווח רחב של תרבויות. הדבר נכון במיוחד בשנות הפוריות, אך גם אצל בקרב ילדים וקשישים ". בנוסף, בדיקת אלקטרואנצפלוגרם הראיתה הבדלים ברורים בין המינים בקרב אנשים עם רמות N גבוהות, אך עדיין לא בוצעו מחקרי MRI פונקציונליים כדי לחקור את ההבדלים במין לגבי N. עם זאת, יש סיבה לחשוד בהבדלים פיזיולוגיים כדי לשחק תפקידם של מחקרים קודמים שהראו למשל, מתאם בין גודלו של הקורטקס הסינגולי הקדמי של תת-המין ל- N בקרב הנקבות, כך ש"בעיית ההבדלים בין המינים ב- N וההשלכות על הבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי של N ראויה לחקירה מפורטת ושיטתית יותר . [11] סקר שנערך בשנת 2010 מצא הבדלים אישיים בין המינים להיות בין "קטן ומתון", הגדול ביותר של הבדלים אלה להיות תכונות של סבירות נוירוטיות. [12] תכונות אישיות רבות נמצאו כבעלות הבדלים גדולים יותר בין גברים ונשים במדינות מפותחות בהשוואה למדינות מפותחות פחות, והבדלים בשלוש תכונות - חוצנות, נוירוטיות ואוריינטציה של אנשים לעומת דברים - הראו הבדלים שנותרו עקביים ברמות שונות של התפתחות כלכלית, אשר גם בקנה אחד עם "ההשפעה האפשרית של גורמים ביולוגיים". [12] שלושה מחקרים בין-תרבותיים חשפו רמות גבוהות יותר של נוירוטיות נשית בקרב כמעט כל האומות. [12] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ 1 2 3 4 Thompson, E.R. (באוקטובר 2008). "Development and Validation of an International English Big-Five Mini-Markers". Personality and Individual Differences. 45 (6): 542–548. doi:10.1016/j.paid.2008.06.013. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Jeronimus B.F.; Kotov, R.; Riese, H.; Ormel, J. (2016). "Neuroticism's prospective association with mental disorders halves after adjustment for baseline symptoms and psychiatric history, but the adjusted association hardly decays with time: a meta-analysis on 59 longitudinal/prospective studies with 443 313 participants". Psychological Medicine. 46 (14): 2883–2906. doi:10.1017/S0033291716001653. PMID 27523506.
  3. ^ 1 2 Ormel J.; Jeronimus, B.F.; Kotov, M.; Riese, H.; Bos, E.H.; Hankin, B. (2013). "Neuroticism and common mental disorders: Meaning and utility of a complex relationship". Clinical Psychology Review. 33 (5): 686–697. doi:10.1016/j.cpr.2013.04.003. PMC 4382368. PMID 23702592.
  4. ^ Carducci, Bernardo J (2009-02-20). The Psychology of Personality: Viewpoints, Research, and Applications. pp. 173–174. ISBN 978-1-4051-3635-8.
  5. ^ 1 2 Ormel, J; Riese, H; Rosmalen, JG (בפברואר 2012). "Interpreting neuroticism scores across the adult life course: immutable or experience-dependent set points of negative affect?". Clinical Psychology Review. 32 (1): 71–9. doi:10.1016/j.cpr.2011.10.004. PMID 22172577. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Passer, Michael W.; Smith, Ronald E. (2009). Psychology: the science of mind and behaviour. McGraw-Hill Higher Education. ISBN 978-0-07-711836-5.
  7. ^ De Neve, K., Cooper, H. (1998). "The happy personality: A meta-analysis of 137 personality traits and subjective well-being". Psychological Bulletin. 124 (2): 197–229. doi:10.1037/0033-2909.124.2.197. PMID 9747186.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  8. ^ 1 2 Goldberg, L.R.; Johnson, JA; Eber, HW (2006). "The international personality item pool and the future of public-domain personality measures". Journal of Research in Personality. 40 (1): 84–96. doi:10.1016/j.jrp.2005.08.007. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  9. ^ Goldberg, L.R. (1992). "The development of markers for the Big-Five factor structure". Psychological Assessment. 4 (1): 26–42. doi:10.1037/1040-3590.4.1.26.
  10. ^ Saucier, G (1994). "Mini-Markers – a brief version of Goldberg's unipolar big-five markers". Journal of Personality Assessment. 63 (3): 506–516. doi:10.1207/s15327752jpa6303_8. PMID 7844738.
  11. ^ 1 2 Ormel, J; Bastiaansen, A; Riese, H; Bos, EH; Servaas, M; Ellenbogen, M; Rosmalen, JG; Aleman, A (בינואר 2013). "The biological and psychological basis of neuroticism: current status and future directions". Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 37 (1): 59–72. doi:10.1016/j.neubiorev.2012.09.004. PMID 23068306. ... two groups that have both been associated with elevated N scores – healthy women relative to men (Ellenbogen et al., 1996), and young adults at high risk for affective disorders (p62). {{cite journal}}: (עזרה) Research in large samples has shown that levels of N are higher in women than men. This is a robust finding that is consistent across cultures (Costa et al., 2001). This is especially the case during the reproductive years, but is also visible in children and elderly (Jorm, 1987). ....Clearly, the issue of sex differences in N and the implications for understanding N’s neurobiological basis deserve more detailed and systematic investigation. (p65)}}
  12. ^ 1 2 3 Lippa, Richard A. (2010). "Gender Differences in Personality and Interests: When, Where, and Why?". Social and Personality Psychology Compass. 4 (11): 1098–1110. doi:10.1111/j.1751-9004.2010.00320.x. ISSN 1751-9004.