מימונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 21:
=== במחקר האקדמי ===
ההיסטוריונים [[חיים זאב הירשברג]] ויגאל בן-נון טוענים כי מקור החג ושמו הוא בחג חקלאי שנחגג לְשֵׁדָת מזל מקומית ובין היתר עורכים בו סעודה לְׂשֵׁדָה, ומצדדים זאת בעובדה שאין השולחן ערוך לסעודה רגילה, אלא נמצאים בו סמלים רבים אשר היו מרכזיים בטקסים שנערכו לשדים כמו דג חי במים, חמש טביעות אצבעות עמוקות בתוך בצק יחד עם חמישה צמידי זהב וכדומה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ח"ז הירשברג|שם="המימונה וחגיגות אסרו חג של פסח"|כתב עת=בתוך: זכור לאברהם, קובץ מאמרים לזכר ר' אברהם אלמאליח, ירושלים, תשל"ב|עמ=223}}}}{{הערה|שם=בן נון הארץ}}. יש טוענים שהחגיגה עצמה נבעה ממנהגים פאגאנים קדומים של שבטים [[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] שחיו באזור מרוקו{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=שירה אוחיון|כותרת=וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה תִלְבּשֶׁת עַרְבִיָּה|כתובת=http://www.haokets.org/2012/04/14/וְלָבְשָׁה-הָעִבְרִיָּה-תִלְבּשֶׁת1/|תאריך=14 באפריל 2012}}}}.
השערה נוספת של יגאל בן-נון היא כי מקורו של חג המימונה הוא בחג של זרם [[אסלאם|אסלאמי]] אלילי בשם gnawa, שפלש למסורת היהודית המרוקאית, התקבל בברכה בתרבות ה[[ישראל]]ית והפך למסיים של [[חג הפסח]]. הגנאווה עורכים טקסי פולחן פעם בשנה, והם מתחילים בתהלוכה ומסתיימים בריקודים המובילים לחווית אקסטזה. שיריהם פונים לאלה מימונה ולבן-זוגה, סידי מימון. גם בקרב אמונות הגנאווה שבמרוקו, הפנייה לגבירה מימונה ולבן זוגה קשורה לאלת המזל ולרצון לפייסה. יהודי מרוקו כנראה חגגו עם שכניהם בטקסים זהים, אך עם תכנים שונים שעיקרו את הסממנים ה[[אליל]]יים, והשאירו את השמחה והאמונה כי מדובר ביום ממוזל ומבורך. הבניית החג לתוך המסורת היהודית-ישראלית בעת החדשה הפכה אותו לחג שקשור בחג הפסח, כחג ה[[אביב]], תקופת מעבר מ[[חורף]] ל[[קיץ]] התחדשות ה[[טבע]] וגם החיים המסחריים. לדידו של בן נון רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אל החג עם הזמן כחלק מציון תחילתה של שנה חדשה החג נחשב כסימן למזל טוב ולרווח כלכלי, כמו שבתרבויות אחרות נהוג לחגוג חגיגות דומות במועד זה של השנה, כמו למשל חג ה[[נורוז]] ב[[איראן]]{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf יגאל בן-נון על מקורותיה הראשוניים של המימונה]}}{{הערה|שם=בן נון הארץ}}.
| |||