מימונה – הבדלי גרסאות

ליל המימונה מתאפיין בהשארת [[דלת]] הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים) כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. ביישובים ב[[ישראל]] שבהם היה ריכוז גבוה של [[יהודי מרוקו]], התאפיין ליל המימונה במשך שנים רבות גם במעין "סיור כתובות" (או "טיול מימונה") שבו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בסגירת דלתות הבתים לפנות בוקר. מנהג שנהוג לעשות בערב המימונה, בעל הבית לובש כפתן לבן ותרבוש לבן ומברך את האורחים בכך שטופח על ראשם עלי חסה טבולים בחלב דבר זה נעשה לאורחים רק לאחר שבעל הבית עשה מצווה זו לילדיו, מצווה זו לפי מאמינים מביאה פרנסה בריאות וכל מה שבעל הבית בירך נהוג לעשות זאת בערב המימונה מפני שערב זה מלא בסגולות ובקשות.

 

 

נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו"{{הערה|1=פירוש: תסעדו=תהיו מאושרים. (סעיד - אשר, מסעוד - המאושר); {{הקלטה}} על-פי [[אבשלום קור]], [http://player.gl.bynetcdn.com/Players/ByPlayer/EmbedPlayer/GLZ?ClipID=avshalom170426&Type=aod בפינתו בגל"צ]}}, ומקובל לפרשו כ"תרוויחו ותצליחו", אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא "תרווחו ותסעדו" ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, על אף שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית. יש הזורים מעט [[קמח]] על האורחים בהכנסם להתארח.