תמר, מלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

תמר האריכה ימים מבן זוגה, [[דוד סוסלן]], ומתה ממחלה קטלנית לא רחוק מ[[עיר בירה|בירתה]], [[טביליסי]]. לפני מותה הכתירה את בנה, [[גיאורגי הרביעי לאשה|גיאורגי לאשה]], כשליט משותף. ההיסטוריון של תמר תיאר בכתביו כי תמר נפלה למשכב בפתאומיות בעת דיון בענייני הממלכה עם שריה בטירת נַאצַ'ארמַאגֵווִי ({{גאו|ნაჭარმაგევი)}} ליד [[גורי (עיר)|העיר גורי]]. היא הועברה לטביליסי ולאחר מכן לטירת אַגַרַנִי (טירת{{אנ|Agarani קוג'ורי)Fortress}} הסמוכה. שם נפטרה ונתיניה התאבלו עליה. עצמותיה הועברו ל[[קתדרלת סווטיצחובלי]] ב[[מצחתה]] ולאחר מכן לחלקת הקבר המשפחתית של שושלת המלוכה הגאורגית ב[[מנזר גלאתי]]. הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא שתמר נפטרה בשנת [[1213]], אם כי ישנן אינדיקציות מעורפלות שמהן נובע ייתכן כי נפטרה מוקדם יותר, בשנת [[1207]], או ב-[[1210]].

בתקופות מאוחרות יותר צצו מספר אגדות לגבי מקום קבורתה של תמר. על פי אחת מהאגדות, נקברה תמר בגומחה סודית במנזר גלאתי, כדי למנוע את חילולה בידי אויביה. על פי גרסה אחרת, נקברו שרידיה של תמר במיקום חדש ורחוק ואולי אף ב[[ארץבארץ הקודש]]. האביר הצרפתי גיום דה-בואה (Guillaume{{אנ|William deof Bois)the White Hands}} ציין במכתב שנכתב בפלשתינה ומוען לבישוף בזאנסון, ונשלח בתחילת [[המאה ה-13]]. בו הוא דיווח כי הוא שמע שהמלך של הגאורגים שם פעמיו לכיוון [[ירושלים]] בראש צבא ענק וכבר כבש ערים רבות של ה[[סרצנים]] (הערבים). הוא נשא, כך נאמר בדיווח, את שרידיה של אמו "תמר המלכה האדירה" ("regina potentissima Thamar"), שלא יכלה לעלות לרגל בימי חייה לארץ הקודש וביקשה להיקבר ליד ה[[כנסיית הקבר|קבר הקדוש]].

החיפוש אחר קברה של תמר הפך ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] לנושא למחקר אקדמי כמו גם למוקד עניין לציבור הרחב. הסופר הגאורגי, [[גריגול רובכידזה]] {{אנ|Grigol Robakidze}}, כתב במאמרו בשנת [[1918]] על תמר: "עד כה, איש אינו יודע איפה הקבר של תמר. היא שייכת לכולם ולאף אחד: הקבר שלה הוא בלבם של הגאורגים, ובתפיסה הגאורגית. זה לא קבר אלא אגרטל יפה שבו פורח פרח השומר על רעננותו, המלכה תמר, פורחת. הסברה הרווחת באקדמיה היא שתמר קבורה במנזר גלאתי, אולם סדרה של מחקרים ארכאולוגיים, החל מ[[אכוותימה תאקאישווילי|תאקאישווילי]] {{אנ|Ekvtime Takaishvili}}, לא הצליחה לאתר אותו במנזר.