תרי"ג מצוות – הבדלי גרסאות

החל מ[[תקופת הגאונים]] ידוע מנהג לומר ב[[חג השבועות]] [[פיוט]] הכולל את מניין תרי"ג המצוות. במאה התשיעית הם כבר נחשבו מנהג מקובל ומושרש.{{הערה|[[יונה פרנקל]], '''מחזור שבועות: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם''' (ירושלים, תש"ס), [https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?602835&pageid=P0014 מבוא, עמ' יד].}} במקור נאמרו פיוטים כאלה ב[[חזרת הש"ץ]] של [[תפילת מוסף]], ובהמשך העבירום בחלק מהקהילות למקומות אחרים בתפילה.

הפיוט הקדום ביותר הידוע לנו בסוג זה הוא "אתה הנחלת" המופיע כיום ב[[נוסח אשכנז]], שנתחבר בתחילת תקופת הגאונים בבבל, וקדם אפילו למניינו של בה"ג. פיוט זה אינו משעבד את עצמו דווקא למניין תרי"ג ומונה את המצוות בצורה חופשית.{{הערה|[[יונה פרנקל]], '''מחזור שבועות: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם''' (ירושלים, תש"ס), [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=602835&pageid=P0014 מבוא, עמ' לח].}} [[רס"ג]] מתח ביקורת על "אתה הנחלת" בשל חסרונן של מצוות רבות, כתב כמה פיוטי אזהרות משלו שיוכלו להחליף את "אתה הנחלת" הקדום. בפיוטים אלו רס"ג כבר מתבסס על מניינו של בה"ג לתרי"ג המצוות. גם פייטנים רבים אחריו שכתבו אזהרות התבססו על מניין בה"ג, והידוע שבהם הוא רבי [[שלמה אבן גבירול]]. כאמור, הרמב"ם שדעתו לא הייתה נוחה ממניין בה"ג, התנגד לאמירת אזהרות אלה, אך לא מתח ביקורת על הפייטנים בטענה שהם "פייטנים, לא רבנים", ולפיכןולפיכך מניין המצוות אינו תחום התמחותם. בניגוד לשיטת הרמב"ם, רבים ראו בפיוטי האזהרות חיבור בעל משקל הלכתי. למשל, ה[[רשב"ץ]] כתב פירוש בשם "זוהר הרקיע" על האזהרות של אבן גבירול, ובו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומנסה אף להסיק מן הפיוט מהי דעתו של אבן גבירול במחלוקת. הרב [[ירוחם פישל פערלא]] כתב חיבור ארוך על אחד מפיוטי האזהרות של רס"ג, בו הוא דן בדעת רס"ג בשאלות שונות הקשורות במצוות, על סמך מילים בודדות בהן רס"ג השתמש בפיוטו.