נוירוטיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
קיימים כיום שלושה כלי מדידה פופולריים לבחינה של נוירוטיות: NEO personality inventory{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1992).|שם=NEO PI-R Professional Manual|כתב עת=Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.}}}}, מאפייני האישיות של אייזֶנק{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eysenck, H. J. (1967)|שם=The Biological Basis of Personality|כתב עת=Springfield, IL: Thomas.}}}}ומדד הטמפרמנט ומאפייני האישיות של קלונינגר – TCI{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cloninger, C. R., Przybeck, T. R., Svrakic, D. M., & Wetzel, R. D. (1994).|שם=The Temperament and Character Inventory (TCI): A guide to its development and use.St. Louis, MO:|כתב עת=Center for Psychobiology of Personality, Washington University.
}}}}. מדד ה-NEO personality inventory מכיל שישה תתי סולמות (תכונות והיבטים): חרדה, דיכאון, עוינות, מודעות עצמית, פגיעות ואימפולסיביות (חוסר יכולת לשלוט דחפים ותשוקות). מדד ה-TCI מורכב מארבעה תת-סוגים, המתארים היבטים שונים של חרדה במודל הפסיכוביולוגי של קלונינגר: דאגה, פחד מ[[אי-ודאות]], ביישנות ועייפות.
כמו תכונות אישיות אחרות, הנוירוטיות נמדדת על פי רוב כספקטרום רציף והיא איננה בדידה. מידת הנוירוטיות נאמדת על פי רוב באמצעות דיווח עצמי, אך גם בדוחות עמיתים ותצפית של צד שלישי יכולים לסייע. אמצעי דיווח עצמי הם לקסיקליים <ref name="Thompson">{{Cite journal|url=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0191886908002195|title=Development and Validation of an International English Big-Five Mini-Markers|last=Thompson|first=E.R.|date=October 2008|journal=Personality and Individual Differences|issue=6|doi=10.1016/j.paid.2008.06.013|volume=45|pages=542–548}}</ref> או על סמך טענות. <ref name="Goldbergetal">{{Cite journal|title=The international personality item pool and the future of public-domain personality measures|last=Goldberg|first=L.R.|last2=Johnson, JA|journal=Journal of Research in Personality|issue=1|doi=10.1016/j.jrp.2005.08.007|year=2006|volume=40|pages=84–96|last3=Eber, HW|displayauthors=etal}}</ref> הקביעת באיזה סוג מדד כדאי להשתמש במחקר נקבעת על ידי הערכה של תכונות [[בחינה פסיכומטרית|פסיכומטריות]] ואילוצי הזמן והמרחב של המחקר.
אמצעים לקסיקליים נעזרים בתארים הקיימים בשפה המשקפים תכונות נוירוטיות, כגון חרדה, קנאה ודכדוך. לואיס גולדברג (1992) <ref>{{Cite journal|title=The development of markers for the Big-Five factor structure|last=Goldberg|first=L.R.|journal=Psychological Assessment|issue=1|doi=10.1037/1040-3590.4.1.26|year=1992|volume=4|pages=26–42}}</ref> פיתח את מדד ה-20 מילים כחלק ממדד 100 המילים של [[חמש התכונות הגדולות]] . Saucier (1994) <ref>{{Cite journal|title=Mini-Markers – a brief version of Goldberg's unipolar big-five markers|last=Saucier|first=G|journal=Journal of Personality Assessment|issue=3|doi=10.1207/s15327752jpa6303_8|year=1994|volume=63|pages=506–516|pmid=7844738}}</ref> פיתח מדד משמונה מלים כחלק ממדד 40 מילים שפיתח. תומפסון (2008) <ref name="Thompson">{{Cite journal|url=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0191886908002195|title=Development and Validation of an International English Big-Five Mini-Markers|last=Thompson|first=E.R.|date=October 2008|journal=Personality and Individual Differences|issue=6|doi=10.1016/j.paid.2008.06.013|volume=45|pages=542–548}}</ref> תיקן באופן שיטתי מדדים אלה כדי לשפר את [[תוקף|תוקפם]] ואת [[מהימנות (שיטות מחקר)|אמינותם]] בקרב אוכלוסיות מחוץ לצפון אמריקה. [[מהימנות פנימית|מהימנותם הפנימית]] של מיני-סמנים עבור מדד הנוירוטיות עבור דוברי אנגלית כשפת אם היא 0.84, ועבור דוברי אנגלית לא כשפת אם היא 0.77. <ref name="Thompson" />
במדדים המסתמכים על טענות יש בדרך כלל יותר מילים, ולכן הם צורכים יותר מרחב מחקרי, מאשר אמצעים לקסיקליים. הנסקרים נשאלים למשל באיזו מידה הם "נשארים רגועים תחת לחץ", או באילו מקרים "יש להם תנודות תכופות במצב הרוח". <ref name="Goldbergetal">{{Cite journal|title=The international personality item pool and the future of public-domain personality measures|last=Goldberg|first=L.R.|last2=Johnson, JA|journal=Journal of Research in Personality|issue=1|doi=10.1016/j.jrp.2005.08.007|year=2006|volume=40|pages=84–96|last3=Eber, HW|displayauthors=etal}}</ref>
== מתאמים עם הפרעות נפשיות ==
| |||