הונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
במאה ה 17 או בראשית המאה ה-18 יושב המקום מחדש על ידי תושבים מוסלמים-שיעים (מתואלים) שעסקו בעיקר ב[[חקלאות]].
 
הכפר בתקופה העות'מאנית היה מוקף חומה עם מיגדלים והביצור שולב בביצורי המצודה הצלבני, ששופצה במהלך אותה תקופה ושימשה כנראה כמבנה המגורים המרכזי של משפחת התקיף ששלט במקום. ציור של הביצור והחומה ומפת הכפר מופיעה בתאורי הסקר הבריטי של "הקרן לחקירת ארץ ישראל". תושביו של הכפר במאה ה-18 לקח הכפר חלק ב[[מרד המתואלים]], שדוכא בידי השלטון העות'מאני. ב-[[1837]] נפגע הונין ב[[רעידת אדמה]] חזקה באזור, וככל הנראה יושב מחדש לאחריה. באותה רעידת האדמה נפגע קשות גם [[מבצר שטונף|מבצר הונין]] שניטש ותושבי הכפר השתמשועשו [[שימוש משני]] באבניו לצורך בניין בתי הכפר.
 
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נכלל שטח הכפר תחת שלטון המנדט ה[[צרפת]]י. מ-[[1924]] נכלל השטח תחת שלטון [[המנדט הבריטי]] עקב תיקוני גבול שנעשו במסגרת המשא ומתן בין המעצמות. [[החלטת החלוקה]] של [[האו"ם]] הכלילה אותו בשטח המדינה היהודית המיועדת. תושבי הונין היו בקשרים טובים עם תושבי היישובים היהודיים באזור, [[מטולה]] ו[[כפר גלעדי]]. על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] הוערכה אוכלוסיית הכפר (כולל היישובים [[חולא]] ועדייסה Udeisa) ב-1945 ב-1,620 נפש, ושטח אדמותיו היה 14,224 דונם, מתוכם 486 דונם בבעלות יהודית, ו-80 דונם שטח בנוי.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, טבלה 9|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/_LAYOUTS/NLI_Foundation/BookReader/bookreader.aspx?BookXmlFile=http://web.nli.org.il/sites/nli/booksxmllibrary%252f856390.xml#page/10/mode/1up|תאריך=אפריל 1945|מידע נוסף=מאתר [[הספרייה הלאומית]]|שפה=אנגלית|ציטוט=http://dlib.nli.org.il:80/R/-?func=dbin-jump-full&object_id=856390&silo_library=GEN01}}}}
שורה 49:
 
===לאחר 1948===
בחלקים מבתי הכפר נעשה [[שימוש משני]], לצרכים שונים, כגון לבנים שנלקחו לבניית [[מוזיאון בית אוסישקין]] ב[[קיבוץ דן]].{{הערה|1= [[הארכיון הציוני]], תיק KKL9/311
}} ב-[[1951]] הוקם על חורבותיו המושב [[מרגליות]], שיושב בעולים מ[[עיראק]]. כיום משמשים שרידי המבצר הצלבני הונין, הידוע גם כ"מבצר שטונף", כאתר [[תיירות]]. מבתי הכפר נותר על תלו מבנה בית הספר בלבד. כמו כן, נשמר בית הקברות של הכפר.