רב האי גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
חנוך יהודה קאהוט מנקד "אַבַּיִי"...
שורה 21:
|חיבוריו=פירוש ל[[תנ"ך]], פירוש ל[[משנה|משניות]] [[סדר טהרות]], פירוש ל[[תלמוד]] (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], "ספר הקמיצה" (ב[[קבלה]]), סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר ב[[ניקוד]] [[לשון הקודש]], [[פיוט]]ים ו[[שירה|שירים]]
}}
'''רב האי גאון'''{{הערה|הקריאה הנפוצה היא "הַאי", אך הכתיב הרווח בספרות [[הגאונים]] הוא "האיי", ואפשר שהוא מלמד על קריאה כגון האיֵי, ב[[צירה]], וכך נראה גם משירו של רבי [[שמואל הנגיד]] (הובא על ידי הרב [[שמחה אסף]], "תקופת הגאונים וספרותה", עמ' יז), בן דורו של רב האיי גאון, שחרז את שמו עם שמו של האמורא [[אביי]] "ולו עתה היה/ בארץ אביי/ אזי במקום האיי".}} ([[939]], [[ד'תרצ"ט]] – [[1038]], [[ד'תשצ"ח]]) אחרון [[גאונים|גאוני]] [[בבל]], ראש [[ישיבת פומבדיתא]]. בנו של [[רב שרירא גאון]]. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי [[יהודים]] ברחבי [[אסיה]], [[אירופה]] ו[[צפון אפריקה]], בכל תחומי ה[[יהדות]].
 
==ייחוסו==