|
==תיקונים מרכזיים==
*תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, [[31 ביולי]] [[1985]]) - הוסיף את סעיף 7א, בעקבות פסיקת [[בית המשפט העליון]] שלא לפסול את רשימות [[כך]] ו[[הרשימה המתקדמת לשלום]]. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] של המדינה, או [[הסתה]] ל[[גזענות]].
:בג"ץבית המשפט העליון נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. מבחנוכחלק היהמהמבחנים נקבע שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במצעבמטרותיה או במעשיה של המפלגההרשימה, וישנןושישנן ראיות מכריעות לכך שהמפלגהשהרשימה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]], שחבריה (למעט ראש הוועדה) הם פוליטיקאים, וכדי לוודא שפסילה מתבצעת רק במקרים חריגים וקיצוניים ולפי רף הוכחה מחמיר מאוד. בג"ץבית אףהמשפט הפךהעליון מספרנדרש פעמיםלהכריע בערעורים על החלטות לפסילהועדת הבחירות המרכזית (להפעיל את הסעיף או להימנע מהפעלתו), בהןוברוב רשימההמקרים שלנמנע מהפעלתו. הרשימות היחידות שאושרה סופית פסילתן בבחירות בשל סעיף זה היו רשימות [[ברוךכ"ך]] ו[[כהנא מרזלחי]] ב[[הבחירות לכנסת ה-12|בחירות לכנסת ה-12]] (בג1988) וב[[הבחירות לכנסת ה-13|בחירות לכנסת ה-13]] (1992); עוד לפני קיומו של הסעיף, נפסלה "ץרשימת 11280/02הסוציאליסטים" ב[[פסק דין ירדור]] ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת השישית]] (1965). מאז 1992 (גם בנוסחיו החדשים של הסעיף) טרם אושרה פסילת רשימות על פיו, ופעמייםואף שוועדת הבחירות המרכזית פסלה לעתים רשימות ערביותשונות (רשימת [[בל"ד]] וב-2003 וב-2009, רשימת [[רע"מם-תע"ל]] ב-20032009, (בגורשימת [[רע"ץם-בל"ד]] 651/03ב-2019), וב-2009.בית המפלגההמשפט היחידההעליון שפסילתהלא אושררהאישר בבג"ץאת בשלהפסילות, תיקוןוכן זהדחה הייתהערעורים רשימתשהוגשו "כך"לו שלבדרישה הרבלפסול את [[מאירהרשימה כהנאהמתקדמת לשלום]], ב(1988) ואת [[הכנסת החד"ש-12|כנסת ה-12תע"ל]] בבחירות(2019), 1988בנימוק שהפסילות לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת רשימה לכנסת.
*תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, [[1 באפריל]] [[1981]]) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).
*תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, [[7 במרץ]] [[2001]]) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] עד לתאריך [[31 במרץ]] באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] בתוך 90 ימים.
:סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, [[1 בנובמבר]] שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב ([[31 במרץ]]) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, [[15 במאי]] [[2002]]) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של אדםמועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי הדמוקרטיה של המדינהודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. התיקוןהמועמד יושםהראשון, לראשונהוהיחיד לקראתעד בחירותכה, 2019שפסילתו בהןאושרה סופית בבית המשפט העליון נפסלהיה [[מיכאל בן-ארי]], מלהתמודדשביקש להתמודד לכנסת במסגרת רשימהרשימת [[איחוד מפלגות הימין]] ב[[הבחירות לכנסת ה-21|בחירות לכנסת ה-21]] (2019).{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}} לפניו פסלה ועדת הבחירות המרכזית את המועמדים [[עזמי בשארה]] (2003), [[אחמד טיבי]] (2003), [[חנין זועבי]] (2013 ו-2015), [[ברוך מרזל]] (2015) ו[[עופר כסיף]] (2019), וכן הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון בדרישה לפסול את ברוך מרזל (2003) ואת [[איתמר בן גביר]] (2019), אך בית המשפט העליון לא אישר אף אחת מאותן פסילות, בנימוק שהן לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת מועמד לכנסת.
{{עוגן|החוק הנורווגי}}
|
