כפר עקב – הבדלי גרסאות

[[גדר ההפרדה]] נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך [[מעבר קלנדיה]]. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]], [[רשות הדואר]], וה[[משטרת ישראל|משטרה]] נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בספטמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, ואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-[[7 בינואר]] [[2010]] הודהאמר [[יקיר שגב]], האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום יש כל תפקיד בניהול אותן שכונות ויש לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל לא ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זהזו אינה רמאללה. חוץ מהימין החצימהשמאלהחצי הזוי, אני מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה|1.1183504|8 בינואר 2010}}}}. גם המשטרה מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר{{הערה|"כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום.", [http://elyon1.court.gov.il/files/17/720/010/a05/17010720.a05.htm בש"פ 1072/17]}}.