פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
===מונרכיה פיאודלית===
הישגיה הפוליטיים והתרבותיים של גאורגיה בעידן תמר היו מושרשים בעבר ארוך ומורכב. תמר חבה את הישגיה לרפורמות שביצע הסבא רבא של [[דוד הבנאי]], ואף לפני כן, למאמצי האיחוד של [[דוד השלישי, מלך גאורגיה|דוד השלישי]] {{אנ|David III of Tao}} ו[[בגרט השלישי, מלך גאורגיה|בגרט השלישי]], שהפכו לאדריכלי האחדות פוליטית של ממלכות ונסיכויות גאורגיות בעשור הראשון של [[המאה ה-11]]. תמר הצליחה לבנות על ההצלחות שלהם. עד השנים האחרונות שלה, הגיעה הממלכה הגאורגית לשיא כוחה ויוקרתה ב[[ימי הביניים]]. הממלכה של תמר השתרעה מפסגות [[הקווקז הגדול]] בצפון ועד ל[[ארזורום]] מדרום, מה[[זיגים]] בצפון מערב ועד סמוך ל[[גנג'ה]] בדרום-מזרח. אימפריה כלל-[[קווקז]]ית עם [[ארמניה הזקארידית|משטר נאמן]], בראשות זכריה מחארגרדזלי, שחלש על מרכז וצפון [[ארמניה]], ממלכה וסלית ב[[שירוואן]] ובעלת ברית [[האימפריה של טרפזונטס|טרפזונטס]]. היסטוריון גאורגי בן זמננו תיאר את תמר כשליטת האדמות "מ[[הים השחור|ים פונטוס]] ל[[הים הכספי|ים גורגן]], מ[[איספיר]] {{אנ|İspir}} ל[[דרבנט]] ממהרי הקווקז הגדול ממזרח ל[[ממלכת הכוזרים]] ו[[סקיתיה]]".
 
התואר המלכותי של תמר האדיר את שמה על פי הצלחותיה ומעמדה. התואר החדש שלה הביא לידי ביטוי לא רק להשפעתה על המחוזות המסורתיים של הממלכה הגאורגית, אלא כלל תארים נוספים, תוך שימת דגש על ההגמוניה של הכתר הגאורגי על האדמות השכנות. לפיכך, תמר מזוהה במטבעות ובמסמכים רשמיים בתואר: "בהתאם לרצונו של האל, מלך המלכים ומלכת המלכות של ה[[אבחזים]], ה[[גאורגים|כרתוולים]], ה[[אראנים]],האראנים{{הערה|1='''אראנים''' - תושבי [[אראן (אזרבייג'ן)|אראן]] {{אנ|Arran (Caucasus)}} - אזור גאוגרפי המשתרע במשולש שבין [[נהר הקורה]] ו[[אראס|נהר האראס]] וממערב הרי [[הקווקז הקטן]]}} [[קאחתי]]ם וה[[ארמנים]]; [[שירוואנשאח]]{{הערה|שם=שירוואנשאח}} ו[[שאה]]נשאה; שליטה יחידה של כל המזרח והמערב, תפארת העולם והאמונה; אלופתו של ה[[משיח (דתות)#המשיח בנצרות|משיח]]".{{הערה|1="მეფეთ მეფე და დედოფალთ დედოფალი აფხაზთა, ქართველთა, რანთა, კახთა და სომეხთა, შირვანთა და შაჰანშათა და მბრძანებელი ყოვლისა აღმოსავლეთისა და დასავლეთისა, დიდება ამა სამყაროსა და სარწმუნოებისა, მესიის მოვლენილი"; בגאורגית אין הבדל בכתיבה בין לשון זכר ונקבה לכן שליט/שליטה, אלופו/אלופתו וכיוצא בזה.}}
 
המלכה מעולם לא הצליחה להיות [[אוטוקרטיה|שליטת יחיד]] ומועצת האצילים המשיכה לתפקד. יוקרתה של תמר והרחבת ה"פַּטרוֹנקמוֹבָּה",{{הערה|1='''פטרונקמובה''' (პატრონყმობა) {{אנ|Georgian feudalism}} היא הגרסה הגאורגית ל[[פיאודליזם]]}} הגדילה את סמכות נסיכי השושלות ושמרה על הממלכה מפיצול. זו הייתה התקופה הקלאסית בהיסטוריה הפיאודלית של גאורגיה. תמר הצליחה ליישם את השיטה הפיאודלית גם במקומות שלא הייתה מוכרת לפני כן, הגם שנתקלה בהתנגדות. בשנת [[1212]] מרדו תושבי ההרים של גאורגיה בפחובי {{אנ|Pkhovi}} והדידו (צאזים) {{אנ|Tsez people}} בגבול הצפון-מזרחי של הממלכה ([[צפון הקווקז]]). המרד דוכא בידי איוון מחארגרדזלי {{אנ|Ivane I Zakarian}} לאחר שלושה חודשים של קרבות קשים.