כרוב כבוש – הבדלי גרסאות

ההיסטוריה של הכרוב הכבוש היא ככל הנראה עתיקה. כבר [[פליניוס הזקן]] תיאר ב[[המאה ה-1|מאה הראשונה לספירה]] צריכה של כרוב כבוש. אופן ההכנה המודרני מיוחס לתהליכי ייצור שהתפתחו בין [[1550]] ו-[[1750]]{{הערה|1=Farnworth, Edward R. (2003). Handbook of Fermented Functional Foods. CRC}}. במהלך [[המאה ה-18]] תפס הכרוב הכבוש תפקיד חשוב בתזונת יורדי ים, אשר נעו חודשים ללא תזונה מספקת של [[ויטמינים]], וחלו לעיתים קרובות ב[[צפדינה]]. הרופא [[ג'יימס לינד]] פרסם ב-[[1772]] בספרו "Treatise on Scurvy" ("מחקר על הצפדינה") ממצאים לפיהם מלחים [[הולנדיםהולנד]]ים סבלו פחות מצפדינה, הודות לצריכה המוגברת של כרוב כבוש. יישום הממצאים על מלחים בריטיים והוכחת טענתו של לינד זיכו את [[ג'יימס קוק]] ב[[מדליית קופלי]] בשנת [[1776]].

בעבר הכינו כרוב כבוש בכלי [[חרס]], אשר היו סגורים בבד. שיטה זו לא מנעה לחלוטין כניסת אוויר והצריכה ניקוי של המשטח העליון מדי פעם.