גריגורי זינובייב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 37:
זינובייב הצטרף ל[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. בשנת [[1903]] הוא פגש בברן את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון [[מרד קרונשטט|המרד בקרונשטט]]. בשנת [[1908]] נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
 
במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות [[משבר יולי (1917)|משבר יולי]] נמלט ביחד עם לנין ל[[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולותפעילות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר [[משפט ראווה]] הוצא להורג באוגוסט של אותה שנה. בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות.
 
אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו להורג של זינובייבזה להורג.
 
== קישורים חיצוניים ==