איתן בן-אליהו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת כטייס [[אוראגן]] בטייסת 113. בדצמבר [[1967]] עבר ל[[טייסת 101]] ("טייסת הקרב הראשונה") שהפעילה מטוסי [[מיראז' 3]], ובספטמבר [[1969]] עבר בעת הקמתה ל[[טייסת 201]] ("טייסת האחת") שהפעילה מטוסי [[F-4 פנטום]]. בהמשך התמנה גם לסמ"ט ב' ולסמ"ט א' בטייסת 201. ביוני 1972 סיים קורס מערכות נשק לטייסי קרב בבסיס [[חיל האוויר של ארצות הברית|חיל האוויר האמריקני]] "[[נליס (בסיס)|נליס]]" במדינת [[נבדה]] ב[[ארצות הברית]].
 
בספטמבר [[1973]] מונה לראש מדור תכנון מבצעים במטה החיל. ימים ספורים לאחר פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], מפקד [[טייסת 201]] דאז נפצע בנטישה ולא יכול היה להמשיך בתפקידו. באותם ימים, בתחילת המלחמה, ספגה הטייסת אבידות כבדות, כאשר שבעה אנשי צוות נהרגו. בן-אליהו הוזעק לטייסת כדי לפקד עליה כממלא מקום. הוא נטל את הפיקוד על הטייסת והוביל אותה במלחמה. תחת פיקודו התאוששה הטייסת. בתום המלחמה המשיך לפקד עליה, ומינויו הפך לקבוע ונמשך שלוש שנים.{{הערה|1=[[יפתח ספקטור]], '''רם וברור''', [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 259: "ל[[טייסת 201|מזלם]] הופיע איתן בן אליהו - [[טייסי השחקים|סבג׳ שני]] בתוך שלוש שנים - ומשך אותם החוצה מהבוץ ששקעו בו."}}
 
בינואר [[1976]] מונה לראש צוות הקליטה של מטוסי ה-[[F-15 איגל]], וביוני אותה שנה מונה למפקד טייסת ה-F-15 איגל ("בז") הראשונה של החיל: [[טייסת 133]] ("טייסת אבירי הזנב הכפול").
שורה 61:
בשנים 2001-2000 ניהל את [[קרן הון סיכון|קרן ההון סיכון]] איסט ווסט ונצ'רס בישראל.{{הערה|{{הארץ|מאת עודד חרמוני|קרן ההון סיכון איסט ווסט ונצ'רס עוצרת השקעותיה|1.721410|27 ביולי 2001}}}} בשנת 2002 היה בן-אליהו שותף, מייסד ונשיא קבוצת "סנטרי טכנולוגיות" בארצות הברית ובישראל, המתמחה בתעשייה ביטחונית. בשנת 2016 מכר את חלקו בחברה.{{ש}}
בשנת 2012 מונה ליו"ר חברת [[אירונאוטיקס]] לפיתוח וייצור מטוסים ללא טייס, ובהובלתו הונפקה החברה בשנת 2017 ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסת תל אביב]] לניירות ערך בשווי מיליארד ש"ח. {{ש}}
משנת 2008 בן-אליהו עורך, מרצה ומנחה סדרת לימוד בתוכנית "אסכולות" של ה[[אוניברסיטה פתוחה|אוניברסיטה הפתוחה]]. הוא יו"ר מכללת "[[המרכז האקדמי למשפט ולעסקים|המרכז האקדמי למשפט ועסקים]]" ב[[רמת גן]] וחבר במספר דירקטוריונים, ובהם דירקטוריון חברת שלמה נדל"ן וחברת "קנביט" לגידול, ייצור ושיווק [[קנאביס רפואי]].{{הערה|{{כלכליסט|חזי שטרנליכט|הג'וב החדש של איתן בן אליהו: דח"צ בשלמה נדל"ן|3740701|20 ביוני 2018}}}}{{הערה|{{גלובס|גלי וינרב|מינויים חדשים בקנביט: איתן בן אליהו מצטרף לדירקטוריון החברה|1001277887}}, 13 במרץ 2019}}
 
בן-אליהו מתנדב, בין השאר, כיוכ[[יושב ראש|יו]] משותף של "[[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות]]",; חבר בוועדבו[[דירקטוריון|ועד המנהל]] של [[עמותה|עמותת]] "[[חינוך לפסגות]]" ב[[בית ראובן|מוזיאון בית ראובן]], ובמועצה הציבורית של [[יד יצחק בן-צבי|מכון יד בן צבי]].
 
במרץ 2003, במהלך [[מלחמת עיראק|מלחמת עיראק השנייה]], וביולי 2014, במהלך [[מבצע צוק איתן]], שימש בן-אליהו פרשן לענייני המבצע והמלחמה במהלך כל יום מימי הלחימה ב[[חברת החדשות|חדשות ערוץ 2]]. ב-2010 [[מנחה (מקצוע)|הנחה]] את תוכנית הטלוויזיה "עבודה עברית".
 
ב-2018 השתתף בתוכנית הדוקוה[[תוכנית מציאות|דוקו-ריאליטי]] "[[אף פעם לא מאוחר]]" בערוץ [[רשת 13]], לצד [[שלמה בראבא]], [[פיני גרשון]] ו[[רפי קרסו]].
 
=== משפחה ===