הטריומווירט הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ופמפיוס->ופומפיוס - תיקון תקלדה בקליק
מ ←‏התנהלותו של הטריומווירט: קישורים פנימיים
שורה 73:
הטריומווירט הראשון היה ברית פוליטית בין שותפים לא צפויים. מצד אחד, קראסוס ופומפיוס שהיה שותפיו הנאמנים של סולה ב[[מלחמת האזרחים הראשונה של סולה|מלחמת האזרחים הראשונה]] וה[[מלחמת האזרחים השנייה של סולה|שנייה]]. מבחינה זו היו שותפים לסיעה האופטימאטית, שסוללה היה מראשיה בשנות ה-80 ותחילת ה-70. שניהם הרוויחו הון פוליטי וכספי עצום מההסדר שכונן סולה. למרות שיתוף הפעולה המוקדם עם סולה היו יריבים מרים.{{הערה|שצמן, עמ' 437}} מצד שני יוליוס קיסר, פטריקי ממשפחה עתיקת יומין עם ייחוס שהגיע לראשית ימיה של רומא, אך לא בלטה בהישגיה הפוליטיים. יוליוס קיסר היה קרוב משפחתו של מאריוס, יריבו המר של סולה ומראשי הסיעה הפופולרית.
 
קיסר היה הצד החלש בתחילתה של השותפות.{{הערה|G. R. Stanton and B. A. Marshall p. 209}} הוא זה שגם הרוויח את מירב ההון הפוליטי כתוצאה ממנה. פומפיוס זכה כבר לשלושה טריומפים (אפילו אחד מהם היה אירוע נדיר) וכיהן כבר כקונסול. גם קראסוס כיהן כקונסול והיה יכול בנקל לתמוך במועמד אחר. קיסר לעומתם הצליח בקושי רב להיבחר רק לכוהנת הפראיטור[[פראיטור]], והיה זקוק מאוד לשותפים חזקים שיתמכו בו, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי הקשה (מסעות בחירות היו עסק יקר מאוד ובמיוחד חלוקת השוחד לבוחרים). לא מפתיע אם כך שדווקא קיסר יזם את הפניה לשני שותפיו הבכירים ודאג להשכין שלום ביניהם.{{הערה|דעה זו מקובלת מאוד ראו לדוגמה: M. Gelzer, pp 68-9}} במקביל, שני שותפיו הבכירים היו זקוקים לפוליטיקאי נמרץ שיכול היה לעשות את העבודה, במיוחד נוכח כישלונם החרוץ של מועמדיהם הקודמים. מצד שני היו צריכים פוליטיקאי שניתן לשלוט בו ולא יקום עליהם. מבחינתם יוליוס קיסר היה בדיוק כזה. בסופו של דבר, התברר כי טעו ויוליוס קיסר היה זה שהפיק את מרב ההון הפוליטי מהברית, כשהוא משתמש בה לקידום מטרותיו הפוליטיות.
 
למרות השאיפות הפוליטיות של חבריה, ברית לא טבעית זו באה לעולם פחות בגלל הדמיון בין חבריה, אלא יותר בגלל ההתנגדות של האופטימאטים העיקשים שביקשו ליישם את רצונם בכל מחיר.{{הערה|David Shotter, p 63}} אלמלא ההתנגדות העיקשת של האופטימטים לכל פוליטיקאי שאיננו בשר מבשרם, סביר שהברית לא הייתה נוצרת מלכתחילה. כל אחד מחברי הטריאומווירט נתקל בהתנגדות עזה מצד האופטימאטים ולא היה מסוגל להתגבר עליהם לבד, למרות עוצמתו הפוליטית הרבה. מבחינה זו הייתה זו ברית הדחויים בפוליטיקה הרומית ששילבו כוחות כדי להתגבר על ההתנגדות העיקשת של האופטימאטים.