פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
קיסר לעומתם היה זקוק מאוד לבעלי ברית. הוא שקע במערכה ארוכה מאוד ב[[מלחמת גאליה|גאליה]] ואף על פי שקיבל מינוי לחמש שנים בשנת 59 במסגרת לקס ויטיניה, היה חשש מתמיד שישלח מצביא נוסף לאזור והפיקוד יחולק ביניהם או גרוע מכך המינוי לא יוארך וקיסר יאלץ לחזור לרומא בלי השלמת הכיבוש ופירות הניצחון יפלו בחקו של מצביא אחר, כמו שקרה ללוקולוס. מתנגדיו בסנאט עשו ככל שעלה בידם כדי לאשש את חששותיו של קיסר והוא חש שעליו לחזק את בריתו עם קראסוס ופומפיוס. ניסיון למנות אדם אחר לתפקיד מושל גאליה נעשה בשנת 56, כאשר שני הקונסולים של אותה שנה - [[גנאיוס קורנליוס לנטולוס מרקלינוס]] ו[[לוקיוס מארקיוס פיליפוס (קונסול 56 לפנה"ס)|לוקיוס מארקיוס פיליפוס]] - ניסו למנות אדם אחר למושל גאליה טרנסאלפינה.{{הערה|John T. Ramsey, pp. 40-41}}
 
לחיזוק הברית ביו לשותפיו הזמין קיסר את הטריומווירים ל[[ועידת לוקה|לוקה]] בשנת 56 לפנה"ס. במהלך הוועידה הוחלט שפומפיוס וקראסוס ירוצו לכהונת הקונסול בשנת [[55 לפנה"ס]]. אם יצליחו להיבחר, סוכם שיתמכו בכך שקיסר יקבל הארכה של חמש שנים לפרו-קונסולאט שלו וישאר בגאליה עד 50 לפנה"ס. קראסוס, ששאף אף הוא למלחמות ולכיבושים, יקבל מינוי לנציב פרובינקיה [[סוריה (פרובינקיה רומית)|סוריה]].
 
===הקונסולט של פומפיוס וקראסוס===
124

עריכות