פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏תהליך המינוי: , הסרת קישורים עודפים
 
==תהליך המינוי==
לפי הוראות סעיף 4(א) ל[[חוק יסוד: השפיטה]], נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], לפי בחירה של [[הוועדה לבחירת שופטים]]. נהוג שהבחירה נעשית ב[[שיטת הסניוריטי]], לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. [[שר המשפטים|שרי המשפטים]] [[חיים רמון]],{{הערה|{{גלובס||רמון: אבדוק את מינוי בייניש לנשיאת העליון; "הכל פתוח - אינני כבול לנוהג"|1000095460|24.5.2006}}}} [[דניאל פרידמן]]{{הערה|1=יובל יועז, [http://news.walla.co.il/?w=//1053277 פרופ' פרידמן בעד הגבלת סמכויות בג"ץ], הארץ, 6.2.2007, באתר וואלה!}} ו[[איילת שקד]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/350368|הכותב=|כותרת=שקד: מרגישה שכבלו את ידי|אתר=|תאריך=}}}} פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.
 
אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 ל[[חוק בתי המשפט]] קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת ב[[פרישה לגמלאות]] בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 ל[[חוקלחוק בתי המשפט]],{{הערה|שם=תיקון45|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2103/2103.pdf חוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), התשס"ז-2007], ס"ח 2103 מיום 12 ביולי 2007}} שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.
 
בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,{{הערה|שם=תיקון45}} שעבר ביוזמת שר המשפטים [[דניאל פרידמן]], נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. בינואר 2012 תיקנה [[הכנסת]] בשנית את החוק וביטלה מגבלה זאת, ביוזמת [[חבר הכנסת]] [[יעקב כץ (כצל'ה)|יעקב כץ]].{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|הכנסת אישרה את חוק גרוניס|1.1607453|2 בינואר 2012}}}} ההחלטה זכתה לכינוי "חוק גרוניס", כיוון שאפשרה את מינויו של [[אשר גרוניס]] לנשיא בית המשפט העליון זמן קצר לאחר חקיקתה.