שאנגחאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: קישור שבור + שחזור החלפה גורפת |
קידוד קישורים |
||
שורה 61:
לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] התרכזו בעיר 400 יהודים מ[[בגדד]], 250 יוצאי אירופה ו-50 מיבשת אמריקה. רובם עסקו במסחר, מיעוטם בשירות הדיפלומטי, ברפואה או בחינוך.
בדצמבר 1941, בראשית מלחמתם ב[[בעלות הברית]], הפסיקו היפנים את ההגירה לעיר. הם העבירו לשאנגחאי את כל היהודים שהתגוררו או נקלעו ליפן. מספר היהודים הכולל בשאנגחאי הסתכם אז בכ-25,000. לפליטים ניתן סיוע רב, בעיקר מתרומות המשפחות היהודיות המבוססות ומארצות חוץ.{{הערה|שם=קהילה|[https://dbs.bh.org.il/he/
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו לשאנגחאי כעשרים אלף [[פליטים]] [[יהודים]] מ[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]], שנמלטו מן השלטון ה[[נאצים|נאצי]]. חלקם הגיעו לעיר באמצעות [[אשרה (ויזה)|אשרות]] שהנפיק להם [[פנג שאן הו]], הקונסול הכללי של סין ב[[וינה|ווינה]], שפעל בניגוד להוראות הממונה עליו. הפליטים היהודים התגוררו ברובע [[הונגקואו]], שבשנות מלחמת העולם השנייה הפך ל"גטו שאנגחאי". למרות היות העיר תחת כיבוש יפני מאז 1937, תנועת היהודים לא הוגבלה, אולם תנאי המחיה שלהם היו קשים, על רקע המחסור החמור במזון ובציוד בסיסי וכתוצאה מקושי במציאת מקורות הכנסה. בין הפליטים תלמידים רבים מ[[ישיבת מיר]] שהייתה הישיבה הגדולה היחידה שניצלה מן השואה.
שורה 69:
שילוב התנאים שנוצר עם כניעת היפנים וסיום המלחמה, הקמת מדינת [[ישראל גוריון|ישראל]] וכן [[מלחמת האזרחים הסינית]] בין הלאומנים לקומוניסטים, פתח את שערי העיר. יהודים רבים בחרו לעזוב, חלקם לישראל וחלקם למדינות אחרות.
בספטמבר 1948 עלו לישראל צעירי הקהילה מתנועת הנוער [[בית"ר]] בשאנגחאי, אשר קיבלו הכשרה ב[[אצ"ל]], והשתתפו בלחימה מול המצרים בנגב. בדצמבר 1948 בסיוע ארגון ה[[ג'וינט]] נחכרה הספינה "וסטור ויקטורי", שהפליגה משאנגחאי לישראל ועל סיפונה 852 יהודים. בדרכה לישראל עצרה הספינה במרסיי, שם עלו הנוסעים על הספינה הישראלית "נגבה", והגיעו לנמל חיפה בפברואר 1949. זמן לא רב לאחר מכן עלו באותה דרך יהודים משאנגחאי, טינצין, [[חרבין]] ו[[פקינג]]. עם הקמתה של [[הרפובליקה העממית של סין]] בראשות [[מאו דזה-דונג|מאו דזה דונג]] ב-1949, עזבו רוב היהודים את שאנגחאי.
ב-1954, בעקבות פיתוח העיר שאנגחאי, נהרס בית הכנסת האשכנזי שבעיר וממשלת סין הקומוניסטית, העבירה באמצעות הקונסוליות בשווייץ, כספים בשווי בית הכנסת ההרוס לבניית בית כנסת חדש בישראל. עיריית תל אביב תרמה חלקת אדמה בשיכון שאנגחאי (בקרבת [[רמת החייל]]) שבו התגוררו יוצאי שאנגחאי, אשר היגרו לסין מרוסיה ב-1917 בעקבות [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] ובעקבות אירועים נוספים בברית המועצות שלפני [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|[https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/far_north/china תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית - שיכון שנגחאי]}} בסיוע תרומות נוספות של יוצאי סין, הוקם ב-1962, בית הכנסת האשכנזי "יוצאי שאנגחאי", לזכר הקהילות היהודיות בסין.
כיום מתגוררים בשאנגחאי כ-2,000 יהודים רובם [[איש עסקים|אנשי עסקים]], [[דיפלומט]]ים ו[[סטודנט]]ים, המקבלים שירותי דת וקהילה מ[[בית חב"ד]] המקומי, המתפעל גם [[מסעדה]]. בשנים האחרונות קמה בשאנגחאי קהילה ספרדית צעירה המקיימת ארוחות שבת ופעילויות חברתיות לציבור המקומי ולישראלים השוהים במקום. ברובע בו היה גטו שאנגחאי נפתח ב-1999 מחדש בית הכנסת "אהל רחל" ולידו מוזיאון וחדר הקרנה המתארים את חיי היהודים בעיר.
| |||