הבדלים בין גרסאות בדף "פקיעין"

נוסף בית אחד ,  לפני שנה
מ
בוט החלפות: \1מאחר ש, \1, \1יישוב\2
מ (←‏היסטוריה: הוספת מקור)
מ (בוט החלפות: \1מאחר ש, \1, \1יישוב\2)
 
=== תקופת הברונזה והברזל===
על פי הארכאולוג [[יוחנן אהרוני]] בספרו "התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון", נמצאו ב[[תל חרשים]] מדרום וצמוד לפקיעין של היום מכלול של מבנים מ[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל]] ([[המאה ה-13 לפנה"ס]]), בהם נמצאו מפעל לבניית כלים מ[[ברונזה]] וכן [[קנקן שפת צווארון|קנקנים עם "שפת צווארון"]] בדומה לקנקנים אחרים שנמצאו באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] מאותה התקופה. על פי [[יצחק בן צבי]] בספרו "שאר ישוב", תל חרשים (ח׳רבת א-תליל) הייתה מקום ההתיישבות הקדום בפקיעין. במקום נמצא מבנה מבוצר קטן מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]] ובית מלאכה של חרש ברזל שנתן לתל את שמו וכך גם לישובליישוב חרשים הסמוך. בת נתגלו שכבות גם מן התקופה הפרסית וההלניסטית. על פי אהרוני לאורך בקעת פקיעין ובסמוך לה היו כעשרה מקומות התיישבות ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל]], ביניהם [[חרבת אסל]], [[חרבת עובד]], [[חרבת ג'וס]] ועוד{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], [https://books.google.co.il/books?id=e50LAAAAIAAJ&q=%D7%AA%D7%9C+%D7%97%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D&dq=%D7%AA%D7%9C+%D7%97%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjEm8KfhJzhAhU4RhUIHW6WC10Q6AEIRDAE '''ארכאולוגיה של ארץ ישראל'''], שקמונה, 1978, עמוד 143}}.
 
===התקופה הרומית והביזנטית===
בשנת [[1953]] הופעל לחץ על תושבי פקיעין, בעלי קרקעות בגבעה בשם ראס עבאד החולשת על הכפר מצפון, למכור את אדמותיהם ל[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]]. התושבים סירבו בתוקף, אולם לאחר שהוסכם שיקבלו קרקע חלופית הסכימו למכור חלק מאדמותיהם{{הערה|{{קול העם||בשיטות של איומים וטירור גוזלת הממשלה מפלחי פקיעין את אדמותיהם|1953/08/31|00400}}{{ש}}{{קול העם||המושל הצבאי מאלץ את תושבי פקיעין להסכים לגזל קרקעותיהם|1953/09/03|00401}}}}. מושב העובדים [[פקיעין חדשה]] הוקם בשנת [[1955]] על הגבעה. אחדים מבני [[משפחת זינאתי]] הצטרפו לגרעין המתיישבים אשר הורכב משתי קבוצות עולים מ[[מרוקו]]{{הערה|{{הבוקר||נחנך כפר פקיעין החדש|1955/02/16|00403}}}}{{הערה|{{דבר|ישעיהו עשני|פקיעין במזל עליה|1956/02/29|00400}}}}.
 
בשנת [[1958]] הוקמה בפקיעין [[מועצה מקומית]] נבחרת ויוסף חסין עלי (בק) היה לראש המועצה הראשון. בטקס ההקמה נכח מפקד פיקוד צפון [[יצחק רבין]], מאחר והכפרשהכפר היה עדיין תחת [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]]{{הערה|{{דבר||בפקיעין הוקמה מועצה|1958/03/03|00702}}}}. עד לאותה העת התנהלו ענייניו של הכפר על ידי ה[[מוכתר]] שמונה על ידי [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]]. לפי ספרו של ד"ר [[הלל כהן]], גורמים ב[[שב"כ]] ובממשל הצבאי ניסו למנוע את הקמת מועצה נבחרת משום שחששו שהקמתה תביא לחיזוקה של מפלגת [[מק"י]] ברחוב הדרוזי{{הערה|הלל כהן, '''ערבים טובים''', עמ' 197}}.
 
במהלך השנים פעל [[יצחק בן צבי]] לחידוש היישוב היהודי בפקיעין, וסייע בהקמת המושב [[פקיעין חדשה]]{{הערה|{{דבר||נשיא המדינה על חידוש כפר פקיעין|1955/10/02|00203}}}}. כחלק מהנסיונות הוקם בבית הכנסת העתיק ובמבנה ששימש את יהודי פקיעין כבית ספר, סניף של [[ישיבת התפוצות]] מירושלים בסוף 1972. בסניף למדו כ-12 תלמידים, כולם עולים חדשים מ[[ארצות הברית]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|הוכרז על חידוש היישוב היהודי בפקיעין|1972/12/01|00500}}{{ש}}{{מעריב|אהרון דולב|פקיעין מפחדת מיהודים|1972/12/22|01701}}}}.הישיבה נסגרה כעבור זמן קצר.
ב[[שנות ה-2000]] החלו עמותות יהודיות ברכישת בתים ביישוב על מנת ליישב בהם יהודים{{הערה|{{הארץ|לילי גלילי|עמותות ימין מנסות לייהד את פקיעין|1.1559126|15 בנובמבר 2007}}}}. מנגד לניסיונות לקיים דו-קיום הצטברו עדויות להתנכלויות של החברה הדרוזית בפקיעין לחלק מהיהודים המתגוררים בה ולקבוצות המבקרות במקום{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|הסיפורים מפקיעין: שנים של התנכלויות|3466197|31 באוקטובר 2007}}{{ש}}{{הארץ|ג'קי חורי|תלמידי ישיבה התלוננו: הותקפנו בפקיעין|1.1552759|14 במרץ 2008}}}}.
 
באוקטובר [[2007]], פרצו עימותים קשים בכפר, בעקבות הצבת אנטנה סלולרית ב[[פקיעין החדשה]], כ-300 מטר מבתי הכפר. המגבר של האנטנה שהוצב בלול של תושב פקיעין החדשה הוצת. לטענת התושבים הקרינה מהמגבר גורמת לסרטן{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|היהודים: אין פה בכלל קרינה; הערבים: יש יותר חולי סרטן|1.1454030|30 באוקטובר 2007}}}}. בעימותים נפצעו 31 תושבים מירי של המשטרה{{הערה|{{גלובס| |31 פצועים במהומות בפקיעין|1000269405|30 באוקטובר 2007}}}}{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, פאדי עיאדאת, ג'קי חורי|התושבים: התייחסו אלינו כמו מחבלים; השוטרים: ירינו כי נשקפה סכנה לחיינו|1.1453915|30 באוקטובר 2007}}}}. דו"ח הוועדה המשטרתית שחקרה את האירועים קבע כי הפיקוד והשליטה באירוע לקו בחסר {{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|הוועדה לבדיקת אירועי פקיעין: הפיקוד והשליטה לקו בחסר|1.1306093|20 בפברואר 2008}}}}, אך לא הוגשו כתבי אישום נגד שוטרים שפתחו באש באירוע{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס, ג'קי חורי, יואב שטרן|לא יוגשו כתבי אישום נגד שוטרים שפתחו באש באירועי פקיעין|1.1553064|17 באפריל 2008}}}}.
 
==דמוגרפיה==