שופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מצוי\1, \1הפך
שורה 16:
בתום היישור, מלטשים את הפייה ואת גוף הקרן, ומשיגים את קול השופר הרצוי בתהליך הדורש מיומנות מיוחדת.
 
הרב [[יוסף קאפח]] הוכיח מדברי ה[[תלמוד]],{{הערה|{{תלמוד בבלי|ראש השנה|כו|ב}}}} ששופר הראוי לכתחילה למצוות התקיעה בראש השנה, הוא שופר הכפוף כפיפה טבעית .{{הערה|[[סיני (כתב עת)|סיני]] כרך סט, עמוד ר"ט.}} ובכך הוא מחזק את דברי [[רס"ג]] הסובר שאין ליישר את השופר כלל בתהליך הכנתו, דבר הגורם לכך שתהליך ההכנה מורכב יותר, ושהשופר המוגמר יקר יותר{{הבהרה|למעלה רשום להיפךלהפך שהישר יקר יותר}}, וכך נוהגים חלק מ[[יהודי תימן]].
 
{{-}}
שורה 50:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Blowing the Shofar at the Western Wall.jpg|ממוזער|230px|[[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]] ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]]]
 
התקיעה בשופר מצויינתמצוינת לעיתים קרובות יחד עם תקיעה בחצוצרות (לפעמים השופר עיקר והחצוצרות נלוות ולפעמים להיפךלהפך). כך למשל ב[[בית המקדש]] בראש השנה: ״שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצוות היום בשופר״, ואילו ב[[כיבוש יריחו]] בזמן יהושע מוזכר השופר כנלווה לחצוצרות.
 
אף שכיום שימושו הכמעט בלעדי של השופר הוא ל[[תקיעת שופר|מצוות תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], במקרא וביהדות היו לתקיעת השופר שמושים רבים: