הבדלים בין גרסאות בדף "לסה פר"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור למיסוי פרוגרסיבי
מ (בוט החלפות: \1עסק\2)
מ (הוספת קישור למיסוי פרוגרסיבי)
כיום, יש כלכלנים והיסטוריונים הנוטים לראייה שונה של ההתרחשויות, הקרובה יותר לעמדותיו של [[בנג'מין אנדרסון]] שייחס את התפתחות המשבר הגדול דווקא למעורבות ממשלתית חזקה תחת הנשיא [[הרברט קלרק הובר]] ועוד יותר מכך תחת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] בניגוד למדיניות הלסה פר, במיוחד בהמשך והרחבה של התערבות ממשלתית קיימת, כינון מדיניות פרוגרסיבית ושינוי שיעורי הריבית. ניתוחים מפורטים ברוח זו העלו היסטוריונים וכלכלנים כמו ג'ואן הוף וילסון, ויליאם בארבר, [[מילטון פרידמן]], [[הנרי הזליט]] (Henry Hazlitt), ו[[מורי רותבארד]] בספרו "[http://www.mises.org/rothbard/agd.pdf השפל הגדול באמריקה]".
 
ברוב מדינות המערב היום לא נהוגה מדיניות שניתן להתייחס אליה כמבוססת על עקרונות לסה פר, בעיקר בגלל קיומה של מעורבות ממשלתית ישירה בכלכלה באמצעות חוקי [[שכר מינימום]], [[מיסוי פרוגרסיבי]], תוכניות רווחה, בעלות ממשלתית על חברות, הספקת מוצרים ציבוריים על ידי הממשלה ורגולציה של התחרות בשוק. החריג הבולט יותר בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הייתה [[הונג קונג]], שבה ישנה מדיניות לסה פר באופן רשמי מאז שנות השישים לפחות (הגם שגם שם אין המדיניות חלה באופי הטהור).
 
בעקבות משבר הנפט באמצע שנות השבעים והשפל הסטגפלציוני במדינות רבות במערב, חל משבר-אמון עמוק בתקפות התפישות הקיינסיאניות בכלכלה וכמה וכמה מדינות במערב אימצו מדיניות הקרובה ברוחה יותר למדיניות הלסה פר, הגם שלא זהה לה. הדוגמה הבולטת ביותר לכך, לדעת רבים, הייתה מדיניותה של [[מרגרט תאצ'ר]] בבריטניה (רה"מ בין השנים [[1979]]-[[1990]]) שאופיינה בנקודת מבט התומכת בלסה פר, במיוחד בעקבות מדיניות ה[[הפרטה]] שנקטה בזמן כהונתה. גישות דומות אומצו במדינות כמו [[ניו זילנד]], [[אירלנד]], [[ארצות הברית]], [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], ואחרות ובמידה מוגבלת גם בחלק ממדינות האיחוד האירופי. עם זאת בכל מדינות אלו, כולל בבריטניה של ת'אצר לא נזנחו שורה של עקרונות שאינם תואמים לגישת הלסה-פר, כגון מיסוי פרוגרסיבי (בהקשר זה, הצעתם של גורמים בממשלת תאצ'ר להנהיג מס גולגולת לא אומצה מעולם), רגולציה של התחרות במשק (באמצעות דיני ההגבלים העסקיים) ותוכניות רווחה מסוימות.