קולנוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.237.86.253 (שיחה) לעריכה האחרונה של רחל1 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: וירטואליים |
||
שורה 109:
בשנת [[1993 בקולנוע|1993]], [[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] ה[[מדע בדיוני]]ת "[[בבילון 5]]" הייתה הראשונה שהשתמשה במודלים ובאפקטים ממוחשבים בניגוד לשימוש במיניאטורות ובדגמים כפי שהיה נפוץ עד כה. שנת [[1995 בקולנוע|1995]] הביאה ליציאת הסרט "[[צעצוע של סיפור]]" וגם להקמתם של מספר אולפני אנימציה בנוסף ל-ILM ופיקסר, כאשר המפורסמת שבהם היא Weta Digital, שעמדה בראש יצירת האפקטים של סרטים מובילים כדוגמת "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|סדרת סרטי שר הטבעות]]", "[[סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים]]" והמשכו "[[סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן]]" ו"[[קינג קונג (סרט, 2005)|קינג קונג]]" המחודש.
בעשור שבין [[1995 בקולנוע|1995]] ל-[[2005 בקולנוע|2005]], התקציב שניתן ליצירת האפקטים הממוחשבים גדל מ-5 מיליון דולר ל-40 מיליון דולר ויותר ממחצית הסרטים השתמשו באפקטים מיוחדים{{הערה|1=אן תומפסון, [http://www.wired.com/wired/archive/13.02/fxgods.html F\X Gods], באתר Wired.com, פברואר 2005 (נלקח מגיליון 13.02)}}. בתחילת [[שנות ה-2000]], ה-CGI הפך למוביל שבתחום האפקטים המיושמים בקולנוע. הטכנולוגיה התקדמה לכדי הוספת ניצבים ואנשי פעלולים
בשנת [[2001 בקולנוע|2001]] יצא לאקרנים הסרט התלת-ממדי [[פיינל פנטזי (סרט)|פיינל פנטזי]] שהגדיר מחדש את השימוש ב-CGI, היות שניסה לדמות מראה פוטו-ריאליסטי לדמויות אנוש. בדומה, הדבר נעשה גם בסרטון הקצר "טיסתה האחרונה של האוסיריס" של מקבץ סרטי האנימציה "[[אנימטריקס|The Animatrix]]", וכן בסרט האנימציה התלת-ממדי "[[ביאוולף (סרט, 2007)|ביאוולף]]" משנת [[2007 בקולנוע|2007]].
| |||