עידוד (ספורט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1רשמ\2
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יכולותיה\2
שורה 5:
==היסטוריה==
העידוד החל בארצות הברית בשנות השמונים של [[המאה ה-19]] כאשר הקהל במשחקי ספורט שר כדי לעודד את קבוצתו. העידוד המאורגן המתועד הראשון היה ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] בשנת [[1884]], כאשר הקהל צעק יחדיו "Ray, Ray, Ray! TIGER, TIGER, SIS, SIS, SIS! BOOM, BOOM, BOOM! Aaaaah! PRINCETON, PRINCETON, PRINCETON!"
מספר שנים לאחר מכן הציע בוגר פרינסטון תומאס פיבלס את הרעיון של עידוד מאורגן על ידי הקהל לקבוצת הפוטבול של [[אוניברסיטת מינסוטה]]. אולם רק בשנת [[1898]] אומץ הרעיון על ידי אוניברסיטה זו. הסיפור הוא שנבחרת הפוטבול של [[אוניברסיטת מינסוטה]] נמצאה בתקופה כל כך קשה שאנשים הרגישו את הצורך להגיע עם רוח טובה למשחקים, עם שירים חיוביים - וכך נוצר העידוד. מינסוטה אירגנה יחידת מעודדים גברים ב-1903 ואירגנה את אחוות המעודדים הראשונה בהיסטוריה של העידוד "גאמה סיגמה" (Gamma Sigma). האירוניה שבדבר היא שבהתחלה העידוד החל כספורט גברי, והקולות שנשמעו במגרשים היו הרבה יותר עמוקים ורועשים משל הנשים. אולם רק ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] נשים עורבו בפעם הראשונה בעידוד והתחילו להשתלב בהתעמלות, בפירמידות ובמגדלים. נבחרות העידוד העכשוויות מורכבות בעיקר מנשים ולמרות זאת נבחרות העידוד במכללות עדיין מורכבות מ-50% גברים. ובכן, הסטודנטים עודדו את מינסוטה ככל יכולתם אך עדיין הנבחרת הובסה. הייתה זו השערה מדעית של הסטודנטים שהערצה, עידוד ותמיכה יוכלו להעביר את האנרגיות החיוביות למגרש, ולעזור לקבוצה לנצח. ובכל זאת, העידוד לא הספיק כדי לקטוף ניצחון. אך זה בהחלט יצר ספורט חדש. אוניברסיטת מינסוטה דבקה ברעיון ולבסוף פתחה במסורת של קבוצת מעודדים בכל משחק בו שיחקה נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה. ההתפתחות של העידוד לספורט שוב קרתה באוניברסיטת מינסוטה כאשר הם הכירו ביכולתיהןביכולותיהן האתלטיות של הנשים, בכך שהוסיפו גימנסטיקה בשירי העידוד. ואז, ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הספורט התפתח להרבה יותר מתצוגה של כושר משחק, כשהמעודדים הפכו להרבה יותר מהנים לצפייה. [[המגאפון]] הפך לתוספת הכי גדולה של היסטוריית העידוד בשנות ה-1900 המוקדמות, והפונפונים שהוצגו על ידי לורנס הרקימר (Lawrence Herkimer) בהחלט הפכו לסמל העידוד הרשמי. הרקימר נחשב לאחד ממייסדי העידוד. הוא עשה המון בשביל היסטוריית העידוד בהקמתו את "ארגון העידוד הלאומי" (National Cheerleading Association) ובניהולו את בתי הספר לעידוד ב-1946 ו47'. המחנות של הרקימר גדלו היום ליותר מ20 אלך משתתפים. כיום העידוד מכיל בתוכו אתלטיקה ברמה מאוד גבוהה ותחום תחרותי המציג גברים ונשים בעלי כישרון מדהים. הרקימר ואוניברסיטת מינסוטה עיצבו היסטוריית עידוד יחידה במינה. כיום יש נבחרות עידוד רבות ב[[ארצות הברית]], אך גם ב[[אוסטרליה]], [[יפן]], [[צרפת]], [[גרמניה]] ו[[ניו זילנד]].
 
==סוגים של נבחרות עידוד==