מלחמת וייטנאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להעשירון העליון
מאין תקציר עריכה
שורה 255:
עם זאת, החוקר א.מ. שרייבר טוען שמספר הסטודנטים שהיו מעורבים במחאה היה קטן יותר ממה שנהוג לחשוב. הפרסום הרחב, המקומי והבינלאומי שהיה להפגנות, לשריפת צווי הגיוס ולפעולות המחאה הנוספות, יוצר לטענתו תמונה לא מדויקת של מספר הסטודנטים שהיו מעורבים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=E. M. Schreiber|שם=Opposition to the Vietnam War among American University Students and Faculty|כתב עת=The British Journal of Sociology|כרך=Vol. 24, No. 3|עמ=288-302}}}}.
 
בינואר 1967 [[מרטין לותר קינג|מרטין לותר קניג]] פרסם בעיתון [[שיקגו דפנדר]] (The Chicago Defender) מאמר דעה המתנגד למלחמה ותומך בתנועת ההתנגדות{{הערה|שם=הערה מספר 20161228051521:0}}. באפריל נאם לפני 3,000 איש, ובנאום הביע את דאגתו לאחוז החיילים האפרו-אמריקאיים שהשתתפו בקרבות ונפגעו וקישר בין התנועה לזכויות האזרח לתנועת השלום{{הערה|שם=הערה מספר 20170104051416:0|{{Cite news
| url = http://www.history.com/this-day-in-history/martin-luther-king-jr-speaks-out-against-the-war
| title = Martin Luther King, Jr., speaks out against the war - Apr 04, 1967 - HISTORY.com
שורה 279:
[[מתקפת טט]], בינואר 1968, עוררה הדים שליליים רבים של הלם וחוסר שביעות רצון בקרב הציבור האמריקאי, והיוותה את הפתיח לתקופה בה הייתה הפעילות האינטנסיבית ביותר של המחאה נגד מלחמה עד אז. בראשית פברואר 1968, סקר [[גאלופ]] הראה שרק 35% מהאוכלוסייה תומכים בהתנהלות של הנשיא ג'ונסון במלחמה ואילו 50% סברו שהוא מתנהל בצורה לא אחראית (ל-15% נוספים לא הייתה דעה בנושא). באותה תקופה הצטרפו לתנועת המחאה גם קבוצות של משוחררי המלחמה (Vietnam Veterans Against the War), דבר שפגע עוד יותר בתמיכה בממשל ג'ונסון ובתחושת נחיצות המלחמה בקרב הציבור האמריקאי{{הערה|שם=war-protests}}.
 
[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968|הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1968]] הושפעו רבות מהמחאה. ג'ונסון הודיע שלא יתמודד לכהונה נוספת ו[[יוברט האמפרי]] התמודד מטעם [[המפלגה הדמוקרטית]]. במהלך הוועידה הדמוקרטית, 10,000 מפגינים הפגינו נגד המלחמה מחוץ לבניין הוועידה בשיקגו{{הערה|שם=war-protests}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065433:0|{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/ALLPOLITICS/1996/conventions/chicago/facts/chicago68/index.shtml|כותרת=AllPolitics - Democratic National Convention|אתר=edition.cnn.com|תאריך_וידוא=2017-01-14}}}}. המפגינים התעמתו עם המשטרה שהשתמשה ב[[גז מדמיע]] ואלות על מנת לפזר את ההפגנה{{הערה|שם=הערה מספר 20170201065433:0}}. הירצחם של [[מרטין לותר קינג]] ו[[רוברט קנדי]] במהלך מערכת הבחירות לנשיאות הטו את הכף לטובת מועמד [[המפלגה הרפובליקנית]], [[סגן נשיא ארצות הברית]] לשעבר [[ריצ'רד ניקסון]], שזכה בבחירות בפער קטן בקולות הבוחרים אך בפער משמעותי בקרב [[חבר האלקטורים]]. ניקסון הבטיח בקמפיין הבחירות שלו "חוק וסדר", כשהוא מתייחס לתנועת ההתנגדות למלחמה ולמהומות שפרצו לאחר ההתנקשות במרטין לוטרלותר קינג{{הערה|שם=war-protests}}.
 
כשנתיים וחצי לאחר הבחירות, ב[[ינואר]] [[1973]], הודיע ניקסון על סיום מעורבות ארצות הברית בדרום מזרח אסיה, כששיקוליו המרכזיים הם מספר הקרבנות הגדול, התנגדות החיילים בשטח ותנועות המחאה.{{דרוש מקור}}