פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 חודשים
מ
הראיית לילה->ראיית הלילה - תיקון תקלדה בקליק
בניגוד לקרבין ב[[מלחמת העולם השנייה]], כל רובי הקרבין, כולל דגמי M1 ו-M2 ו-M3, סבלו ממוניטין מעורב עד שלילי בגלל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא ריבוי מעצורים ב[[מזג האוויר]] קר באופן קיצוני. מקור המעצורים היה [[קפיץ]] מחזיר חלש ואחזקה לקויה בתנאי שדה קשים. השנייה הוא כוח עצירה חלש יחסית: חיילים דיווחו שירי בקרבין נגד אויב הלבוש באפוד, ציוד צבאי ובגדים עבים לא תמיד מצליח לחדור את הביגוד ולהרוג את המטרה. בנוסף, חיילים דיווחו שירי מקרבין אל עבר לוחמי אויב קוריאנים וסינים לא תמיד הצליח לעצור אותם מלהסתער, ונדרשו מספר פגיעות כדי לנטרל את חיילי האויב המסתערים. כתוצאה מכך, מפקדים רבים ביחידות שבהם הקרבין היה הנשק העיקרי, הורו לחייליהם לכוון לעבר הראש. חיילים אחרים סתרו דיווחים אלה והעידו שהקרבין חדר גם מבעד לביגוד מלא. חלק ניכר מהירי בקרבין, אם לא רובו, נעשה בטווחים קצרים, 50 [[יארד]] (כ-46 [[מטר]]) ומטה, ובטווחים אלה היה הקרבין יעיל יותר מ[[תת-מקלע|תת-המקלע]] [[פפ"ש]] שהיה בשימוש הלוחמים הקומוניסטים בקוריאה ובעיקר על ידי הסינים. למרות זאת, ה-M2 קרבין היה הנשק האוטומטי העיקרי והמועדף בפטרולים ובייחוד בסיורי הלילה, וכדי להגדיל את מהירות החלפת ה[[מחסנית]], שתי מחסניות 30 כדור מעוקלות הודבקו זו לזו ("צולבת").{{הערה|Thompson, הפרקים Korea ו-Marshall's Evaluation, עמודים 56–61}}
 
ישנם גם דיווחים ואנקדוטות על שימוש ברובה ה-M3 קרבין עם [[אמצעי ראיית לילה]] [[אינפרא-אדום]]. ה-M3 שימש בעיקר לירי בלילות ובלחימה סטטית. תרגולת אחת שפותחה על ידי האמריקאים היה שימוש משולב ב-M3 קרבין, [[כדור נותב|כדורים נותבים]] ו[[מקלע]] כדי לחסל קבוצות חיילי אויב שהסתערו בלילה: הקלע עם ה-M3 קרבין היה מזהה את חיילי האויב המסתערים באמצעות אמצעי הראייתראיית לילההלילה שלו, ומסמן את מיקומם למקלען באמצעות ירי [[כדור נותב|כדורים נותבים]] לעברם, ואז המקלען היה פותח באש אוטומטית לעבר מיקומם שסומן על ידי הנותבים ומרסס אותם בירי אוטומטי.{{הערה|Thompson, הפרק Korea, עמוד 57 ואיור בעמודים 58-50}}
 
בסיום המלחמה, הזמינו [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] את ה[[היסטוריון צבאי|היסטוריון הצבאי]] ס.ל.א. מרשל לנתח את תפקוד הצבא במלחמה ובפרט כיצד כלי הנשק השונים תפקדו. מרשל מצא שאכן לתחמושת הקרבין היו בעיות אמינות בתנאי קור קיצוניים, אך הביקורת שלו על רובי ה-M1 וה-M2 קרבין הייתה מאוזנת יותר. הוא אכן מצא שהקרבין שימש לירי בעיקר לטווח קצר. כמו כן הוא מצא שחיילים רבים העדיפו את ה-M1 על ה-M2, מאחר שלחיילים שלא מאומנים היטב ב[[נשק אוטומטי|ירי אוטומטי]] תחת לחץ יש נטייה "לסחוט את ההדק" ולרוקן מחסנית באש לא יעילה. נטייה זו גרמה לבזבוז גדול בתחמושת, ומאחר שהקרבין לא היה יעיל בטווחים ארוכים נוצר מצב שבו האויב היה יכול להתקרב לחייל היורה שזה כבר גמר את המחסנית שלו. מסקנתו של מרשל הייתה שיש לאמן את החיילים להעדיף ירי חצי-אוטומטי בבודדות כאשר האויב בטווח בינוני או ארוך, ולעבור לירי אוטומטי מלא רק כאשר האויב קרוב ובטווח קצר.{{הערה|Thompson, הפרק Marshall's Evaluation, עמודים 61-57}}