הבדלים בין גרסאות בדף "התאבדות"

הוסרו 303 בתים ,  לפני שנה
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הלבשת קישורים עירומים
מ (←‏התאבדות בספרות: קישורים פנימיים)
(קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הלבשת קישורים עירומים)
}}
[[קובץ:Ajax_suicide_BM_F480.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התאבדותו של [[איאס]]]]
'''התאבדות''' היא פעולה שבה [[אדם]] שם קץ לחייו ומביא ל[[מוות|מותו]] בכוונה תחילה.
 
הערכות מדברות על כמיליון בני אדם המתים כל שנה כתוצאה מהתאבדות בקרב [[אוכלוסיית העולם]] כולו, יותר מאשר ב[[מלחמה|מלחמות]] ומקרי [[רצח]]. אחוז המתאבדים גבוה משמעותית (פי 3 ויותר) בקרב גברים לעומת נשים על אף שבקרב [[נשים]] מתבצעים יותר ניסיונות התאבדות. השיעור גבוה במיוחד בקרב [[התבגרות|מתבגרים]] וצעירים עד גיל 35. נהוג למדוד את המתאבדים בכמות לכל 100,000 אנשים. בעולם כולו הממוצע עומד על כ-16, כאשר הראשונה בטבלה העולמית היא [[גרינלנד]] עם כ-83. בפער ניכר במקום השני, [[ליטא]] עם כ-36, ואילו בכמה מדינות כמו [[אנטיגואה וברבודה]], [[נפאל]] ו[[האיטי]] השיעור הוא אפסי (פחות מ-0.1).
 
ההתאבדות נתפסת כמעשה קיצוני ביותר ברוב רובן של החברות האנושיות, ואסורה באיסור חמור מאוד ולעיתים גם החמור ביותר ב[[מונותאיזם|דתות המונותיאיסטיות]] וכן ב[[בודהיזם]] וה[[הינדואיזם]].
 
== גורמי ההתאבדות ==
אנשים שביצעו ניסיון התאבדות מסבירים במקרים רבים את מעשיהם במשברי חיים אליהם נקלעו (אישיים, זוגיים, משפחתיים, כלכליים וכו'). לצד זאת, גורם הסיכון העיקרי להתאבדות הוא [[דיכאון]]. על פי פרופ' [[ישראל אור-בך]], "כל התאבדות קשורה לאובדן מסוג זה או אחר: אובדן אוהב, אהוב, [[הערכה עצמית]], [[דימוי עצמי]], חלק אחר מן האני, מעמד, רכוש או חלק מהגוף, שלו מתלווה האימה שמבלי להשיב את האובדן, אין עוד טעם לחיים ואין כל סיכוי ל[[אושר]]"{{הערה|[[ישראל אור-בך]], [http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=126 איך תקשיב לאדם שעל הגג? תגובה לאליצור ועומר]}}.
 
מספר מחקרים מקשרים בין רמות נמוכות של ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[סרוטונין]] להתאבדות; מוליך עצבי זה קשור למניעת דיכאון ולהפחתת אגרסיביות. נטען ש[[תרופה|תרופות]] נגד דיכאון, בעיקר מהדור הישן, עלולות להעלות את סכנת ההתאבדות, כי לעיתים הן משפרות את יכולת הפעולה ואת האנרגיה של הלוקים בדיכאון עוד לפני שמשתפר מצב רוחם והרגשתם (בדרך כלל מתקשים הלוקים בדיכאון לתכנן התאבדות בשיא האפיזודה הדיכאונית, בשל העדר הכוחות הנפשיים שנוצר במצב זה). כיום מקובלות תרופות חדישות מקבוצת [[SSRI]] (מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים{{הערה|1=למעשה צריך היה להיות: "מעכבים בררניים של ספיגה '''חוזרת''' של סרוטונין.}}), אשר מעכבות את הספיגה מחדש של הסרוטונין ובכך מגדילות את כמותו ב[[מוח]].
ד"ר [[אבשלום אליצור]] ופרופ' [[חיים עומר]] מציעים במאמרם "מה תאמר לאדם שעל הגג?" שני מאפיינים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]] עיקריים אצל המתאבד. המאפיין הראשון הוא תחושת [[בדידות]] וניתוק, האדם מרגיש כי הוא ניצב לבד מעבר לכל הישג יד של עזרה; שום אדם לא מסוגל לעמוד לצידו ולהבין את עוצמת סבלו, הוא קיים בודד עם כאב אינסופי מול עולם אינסופי. המאפיין השני הוא צמצום המרחב המנטלי שלו - האדם מסתגר בתוך מנהרה צרה ואפלה (tunnel vision) שבה הוא מזהה את קיומו עם סבלו, וכל הווייתו מצטמצמת רק לעניין הזה, ללא כל דרך מילוט או מוצא.
 
אליצור ועומר מניחים שאם האדם בחר לעשות את מעשהו בפרהסיה ובציבור, יש בו קונפליקט בין שני קולות והם מנסים לעורר את רצון החיים על פני הרצון להרס. המחברים מציעים להתייחס לאדם העומד או מנסה להתאבד '''עמדה מזדהה-מתעמתת''', שבה בשלב הראשון הזולת מנסה לתאר למתאבד את עומק ייאושו ויגונו, ולאחר מכן להתעמת עם מסקנתו האובדנית בנימוקים רציונלים. באמצעות שני מהלכים אלו סוברים אליצור ועומר כי ניתן להתגבר על הבדידות באמצעות הזדהות וניתן לחלץ את האדם מצמצומו המנטלי באמצעות התעמתות עם טיעוניו.
 
לעומתם מציע פרופ' [[ישראל אור-בך]], מגדולי המומחים בישראל בתחום, '''עמדה מזדהה טוטלית''', גישה של [[אמפתיה]] קיצונית עד גבול ההזדהות ממש. אור-בך בעקבותיו של שניידמן מוסיף מאפיין שלישי של העומד להתאבד, והוא סבל של "כאב נפשי בלתי נסבל, בשל ההרגשה כי הצורך החשוב לו ביותר נחסם או שאיבד את היקר לו מכל, ועל כן אין טעם לחייו". אור-בך סבור "כי המתאבד בכוח הוא אדם נסער ביותר והמרחב הפנימי שלו עמוס בנסערות זו", ולכן נימוקים רציונליים לא בהכרח ידברו על ליבו.
 
אור-בך טוען כי יש לרדת לעומק הנרטיב של המנסה להתאבד "בהקשבה רגישה", לדובב את הכאב שבו, לגעת בנפשו ולנסות להתחלק איתו חווייתית ולמוסס בכך את בדידותו; בהמשך להציע לו פתרון ו[[משמעות החיים|משמעות חיים]] בהתאם ל[[נרטיב]] שלו, ולא על פי נרטיב חיצוני שהמתאבד מנוכר אליו. אור-בך מציין עוד כי לעיתים המנסה להתאבד נותן הזדמנות לאחרים לדבר, לאו דווקא כדי לשכנעו, "אלא בכדי להקל על עצמו לקרוע את החוטים המחברים אותו לחיים", ואם הוא נתקל בגישה ישנה ומוכרת שלא מדברת אל הנרטיב שלו, הדבר עלול לחזק את החלטתו הנחרצת.
 
לעומתם, ד"ר [[זאב ברגמן]] מציין כי יש גישות נוספות כמו '''העמדה הסמכותית-כריזמטית''', שמביאה מסכת טיעונים כדי לגרום לאדם לוותר על כוונתו, ו'''העמדה המעורבת''' שבה האדם מדגיש במפורש את מעורבותו הרגשית של המציל, ומצהיר במפורש כי הוא רוצה בהצלתו של המנסה להתאבד. לתפיסתו של ברגמן על המציל לנווט בין הגישות השונות לפי [[אישיות]]ו של המנסה להתאבד ולפי ההתפתחויות בשיחה{{הערה|1=[http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteCategories.asp?cat=67 אשכול מאמרים של אליצור ועומר, ושל אור-בך וברגמן]}}.
 
==היחס להתאבדות==
בעבר היו במדינות המערב חוקים שלפיהם היוותה ההתאבדות עבירה פלילית. חוקים אלו בוטלו, באשר אין הם הולמים את ההשקפה המודרנית המקנה לאדם אוטונומיה על גופו ונפשו. אף על פי כן, גם כיום אין המשפט סבור שלאדם זכות להתאבד, וחשד כי אדם עומד לשים את נפשו בכפו, מהווה עילה להטלת הגבלות על חירותו במטרה למנוע ממנו לעשות זאת.
 
בפקודת החוק הפלילי 1936 שחוקק בימי [[המנדט הבריטי]], נקבע עונש של עד שלוש שנות מאסר על ניסיון התאבדות. בישראל המשיך איסור זה להיות בתוקף, אף על פי שלא הופעל, עד שבוטל בסביבות שנת 1966. עם זאת, ההתאבדות עצמה מוגדרת כפשע של רצח בחוק הישראלי ובהתאם לכך מותר למשטרה להתערב כדי למנוע התאבדות{{הערה|[http://www.ismal.co.il/imgs/uploads/refua-umishpat-41-161.pdf הערות להצעת חוק מוות במרשם רופא], רפואה ומשפט 41, דצמבר 2009, עמ' 162}}. בנוסף, ב[[ישראל]] נקבע ב{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 302}}: "המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים".
יש [[פוסק|פוסקי הלכה]] הלמדים שההתאבדות נאסרה ב[[תורה]] בפסוק {{ציטוטון|וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ}} ({{תנ"ך|בראשית|ט|ה|קצר=כן}}), שיש המפרשים אותו כאיסור על אדם לשפוך את דמו שלו. הדעות חלוקות בנושא זה, אך לא בעצם האיסור.
 
במתאבד מדעת, אין נוהגים דיני [[אבלות (יהדות)|אבלות]] - לא מספידים אותו ולא מתאבלים עליו{{הערה|{{רמב"ם||אבל|א|יא}}; {{שולחן ערוך|יורה דעה|שמה}}}}. המתאבד נידון להיקבר מחוץ לגדר, ואין יושבים עליו [[שבעה (אבלות)|שבעה]]. בדרך כלל אין מקיימים דינים אלו, משום שמלמדים זכות על המתאבד ומניחים כי לקה בנפשו, שמותו היה תאונה, או שהספיק לשוב בתשובה בזמן שחלף מביצוע פעולת ההתאבדות ועד למוות.
 
במקרים קיצוניים ספורים, ה[[תורה]] מצווה על אדם למות על [[קידוש השם]] ולא להסכים לעבור עבירה. למשל, אם יוכרח אדם לעבור על אחת משלושת ה[[עבירה (יהדות)|עבירות]] החמורות: [[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]] ו[[רצח|שפיכות דמים]] - [[ייהרג ואל יעבור]]. ה[[תוספות]] במסכת עבודה זרה כותבים שמותר לאדם להתאבד, במקרה שהוא חושש שלא יעמוד בייסורים ויסכים לעבור על איסור של ייהרג ואל יעבור.
בימי קדם, הועלתה על נס אגדת [[חנה ושבעת בניה]], שבה שבעת הבנים מסרו את נפשם כדי לא לעבוד עבודה זרה לפני [[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס]] מלך יוון ואמם התאבדה מרוב צער. ([[ספר המכבים]] ב' פרק ז'). ב[[יהדות אשכנז]] בימי [[מסעי הצלב]] אירעו התאבדויות על [[קידוש השם]]. לדבר זה ניתנה ההצדקה שמכיוון שממילא היו המתאבדים נהרגים על ידי רודפיהם בגלל סירובם להמיר את דתם, שכן על עבודה זרה מצווים היהודים להיהרג ולא לעבור (הנצרות נחשבת עבודה זרה בגלל האלהת ישו), אין לגנות אותם על כך שהרגו את עצמם. בביצוע ההתאבדות הצילו את עצמם מהייסורים או לחלופין מנעו מעצמם את הפיתוי להסכים לעבור עבירה כדי להתחמק מהייסורים.
 
באחת מ[[אגדות החורבן]], [[מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון]], מסופר על 400 ילדים וילדות שהובלו בשבי באונייה, כדי לשמש כעבדי מין - ילדים ל[[איסור משכב זכר|משכב זכר]] וילדות ל[[פילגש]]ים, והתאבדו בקפיצה לים כדי להימנע מגורל זה.
 
הרב [[שלמה גורן]] הצדיק מקרים בהם חייל מתאבד כדי למנוע נפילת סודות לידי האויב ומקרים בהם חייל יוצא למשימת התאבדות כדי להציל את חבריו. בישראל המודרנית הועלו על נס סיפורי התאבדות שנתפסו כהרואיים במיוחד: למשל, מגיני [[מצדה]], [[שרה אהרנסון]], [[משה ברזני]], [[מאיר פיינשטיין]], [[אורי אילן]], [[רועי קליין]].
 
הרב [[מרדכי אליהו]] כתב בספר דרכי הלכה{{הערה|הערות לקיצור שולחן ערוך על פי השולחן ערוך, הבן איש חי, וכף החיים}} בשם [[הבן איש חי]]{{הערה|ספר רב פעלים חלק ג' סימן כ"ט}} שיש חמישה תנאים שבהתקיימם ניתן לקבוע שאדם התאבד:
# שאמר בפה או כתב שהוא רוצה להתאבד.
# שמיד יבצע את מה שאמר.
# שהפעולה תעשה בדרך של כעס.
# שלא התברר שעשה תשובה על ההתאבדות באמצע.
# שלא התאבד מתוך חולי או מתוך צער מיוחד.
כך הרב אליהו הוציא מכלל העונש למתאבדים את רוב המתאבדים, שמתאבדים מתוך צער או מחלה נפשית כגון [[דיכאון]].
====במקרא====
בספרי ה[[מקרא]] מתוארים מספר אירועי התאבדות:
* על [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]] מסופר כי לאחר שנפצע קשה בקרב על העיר תֵבֵץ, כששכב פצוע מפלח רכב שהושלך לעברו בידי אשה, חשש מהבושה הנובעת מכך, וביקש מנערו לדקרו: {{ציטוטון|וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת}} ({{תנ"ך|שופטים|ט|נד|קצר=כן}}). למרבה ה[[אירוניה]], מאוחר יותר מוזכר אבימלך כמי שנהרג על ידי אשה ({{תנ"ך|שמואל ב|יא|כא|קצר=כן}}).
* [[שאול המלך]] התאבד פן יפול לידי ה[[פלשתים]]. התאבדות זו הייתה רק למטרת קיצור סבלו, כמתואר: {{ציטוטון|וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי... וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת-הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ}} ({{תנ"ך|שמואל א|לא|ד|ה|קצר=כן}}). בנוסף, בעקבות ביקורו אצל [[בעלת האוב מעין דור|בעלת האוב]], ידע שאול עוד מליל אמש שעתיד הוא למות בקרב.
* [[אחיתופל]], ככל הנראה, התאבד בחניקה, כשהבין שאבשלום לא הלך בעצתו ודוד יוכל להביס אותו. הוא חשש פן יומת על ידי [[דוד]] כמורד במלכות ({{תנ"ך|שמואל ב|יז|כג|קצר=כן}}).
* '''[[זמרי (מלך ישראל)|זמרי]]''' התאבד בשריפת הארמון על עצמו כאשר גילה שהמרד שלו ב[[אלה המלך|אלה בן בעשא]] נכשל והוא כנראה ייהרג על ניסיון המרד ({{תנ"ך|מלכים א|טז|קצר=כן}}){{הערה|על פי אחד הפירושים; פירוש אחר הוא שעמרי, יריבו, הוא שהרג אותו.}}.
[[קובץ:Burial In Kineret.jpg|שמאל|ממוזער|180px|קבר של מתאבד בבית הקברות ב[[קבוצת כנרת]]. ביישובי [[העלייה השנייה]] היה ריבוי של מקרי התאבדויות עקב הקשיים.]]
 
בין השנים 1996–2009 נרשמו כ-400 התאבדויות בישראל מדי שנה, כשלושה רבעים מתוכם של גברים, ובהם שיעור גבוה (כ-30%) של [[עולים חדשים]]{{הערה|{{הארץ|רויטל בלומנפלד|שיעור העולים המתאבדים גבוה פי 10 ביחס לשאר האוכלוסייה|1.1584556|6 בדצמבר 2011}}}}. אחוז המתאבדים בישראל נמוך משמעותית ביחס לממוצע במדינות אירופה, ונמצא במגמת ירידה. ישראל {{מונחון|שנייה|דירוג נמוך מציין שיעור מתאבדים נמוך}} בשיעור הנשים (1.6 למאה אלף איש, אחרי [[יוון]] - 0.9), ושלישית בשיעור הגברים (9.1, אחרי יוון - 5.2, ו[[איטליה]] - 8.7). עם זאת, בקרב גברים בגילאי 15–29, השיעור נמוך אך במעט מהממוצע האירופי (10.1, לעומת ממוצע 12.3 באיחוד האירופי). האחוז נשמר נמוך לאורך השנים, מלבד קפיצה קלה באמצע [[שנות ה-70]]{{הערה|שם=דו"ח משרד הבריאות על אובדנות בישראל|1=[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2011.pdf אובדנות בישראל 2011], דו"ח משרד הבריאות על אובדנות בישראל בין השנים 1981-2009.}}.
 
מספר ניסיונות ההתאבדות גדול פי עשרה ויותר משיעור ההתאבדויות בפועל. על פי משרד הבריאות, בשנים 2004–2010 נרשמו כ-5,200 ביקורים ב[[חדר מיון]] עקב ניסיונות התאבדות בממוצע בשנה- כ-3,100 נשים וכ-2,100 גברים{{הערה|שם=דו"ח משרד הבריאות על אובדנות בישראל}}. בקרב צעירים בגילאי 15–24 שיעור הניסיונות גדול פי כמה וכמה. ההערכה היא שמספר ניסיונות ההתאבדות בגילאים האלה גדול פי 100–200 ממספר ההתאבדויות, ורק על מקצתם מגיע דיווח לרשויות{{הערה|[http://www.news1.co.il/uploadFiles/624706447124482.doc]}}.
 
על פי נתוני משרד הבריאות, שיטת ההתאבדות הנפוצה ביותר הייתה [[תלייה]] או חנק, ולאחר מכן נשק לסוגיו, קפיצה מגובה, ולאחר מכן [[הרעלה]] ומינון יתר של תרופות, לפי סדר זה. בקרב המנסים להתאבד, גבוה הרבה יותר שיעור הנוטלים מינון יתר של תרופות.
 
בהשוואה לישראל, ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], למשל, התהפכה המגמה בשנים האחרונות: נשים מתאבדות יותר מגברים, והגילאים בהם מתבצעות ההתאבדויות הרבות ביותר הם 45–54 וגיל ההתבגרות. עם זאת, ביחס של גודל אוכלוסיית הגיל למספר המתאבדים, הרי שסיכוייו של קשיש החל מגיל 75 לבצע התאבדות הם הגדולים ביותר{{הערה|1=ארגון הבריאות העולמי, [http://www.who.int/mental_health/media/isra.pdf Suicide rates (per 100,000), by gender, Israel, 1955-2003] }}.
במשך השנים התפרסמו מספר פרשיות שבהם התאבדו אישים בכירים בישראל, לרוב בעקבות לחץ כלכלי או משפטי שפגע בשמם, ולעיתים היו מעורבים גם צדדים משפחתיים או מיניים. נמצא כי לרבים מהמתאבדים בישראל היו מחלות המחזקות נטיות דיכאוניות אבדניות (כמו [[צליאק]] ו[[סוכרת]]), או נטילת סמים ומזון המעודדים נטייה זו. היו גם כמה מקרים בהם המתאבדים רצחו אחרים כנקמה או עונש, ואחר כך נטלו את חייהם עצמם. מחקרים הראו שמתאבדים ידוענים לרוב היו טרודים בעצמם בלבד, ולא היו מסוגלים להחשיב את החברה ובעיקר את הסובבים אותם. בין בכירים ומפורסמים ישראלים שהתאבדו היו השר [[אברהם עופר]] (בעקבות [[פרשת ידלין]]), הבנקאי [[יעקב לוינסון]], הקבלן [[אברהם גינדי]], היזם אברהם קקיאשווילי (מקים ה[[סופרלנד]]), מנהל קבוצת כדורסל [[מוני פנאן]], הבדרן [[דודו טופז]], שדרנית הרדיו [[מיכל ניב]] וראש [[יאח"ה]], תת-ניצב [[אפרים ברכה]].
 
החוק במדינת ישראל מחייב תשלום תגמולי [[ביטוח חיים]] למוטבי המתאבד, אם ההתאבדות אירעה יותר משנה לאחר רכישת הביטוח. לגבי ביטוח תאונות הכולל רכיב פיצוי על מוות נקבע בדעת רוב על ידי בית המשפט העליון שאין חובה לשלם פיצוי בגין התאבדות, שכן ההתאבדות איננה תאונה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09101420.p06|סוג=רע"א|עותר=שמחה כהן|משיב=הפניקס}}}}.
 
=== התאבדויות בצה"ל===
התאבדותו של [[אורי אילן]], שבוי שהתאבד בכלא הסורי כדי שלא למסור סודות צבאיים, נחשבת לפרשת [[גבורה]].
==רשימת מדינות לפי שיעור ההתאבדות==
זוהי '''רשימת מדינות לפי שיעור ההתאבדות''' לעל פי נתונים של [[ארגון הבריאות העולמי]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=WHO {{!}} Suicide data|אתר=WHO|כתובת=http://www.who.int/mental_health/prevention/suicide/suicideprevent/en/|תאריך_וידוא=2019-05-01}}}}, בה דירוג המדינה נקבע על פי מספר שיעורי ההתאבדות אשר תועדו באופן רשמי כהתאבדות בשנה הזמינה המאוחרת ביותר, עודכן לאחרונה בשנת 2011. ה[[סטטיסטיקה|סטטיסטיקות]] של ארגון הבריאות העולמי מבוססות על דיווחים רשמיים מכל מדינה בהתאמה, על כן, אין הם מדויקים יותר מהרישומים של המדינה עצמה.
 
שכיחות ההתאבדות נוטה להיות בלתי מתועדת בשל לחצים דתיים וחברתיים, וייתכן ובלתי מתועדת כלל באזורים מסוימים. מאחר שהנתונים עשויים להיות מוטים, השוואת שיעורי ההתאבדות בין מדינות שונות תהא לקויה מבחינה סטטיסטית. לדוגמה, ניסיון התאבדות הוא מחוץ לחוק בנפאל, על כן אנשים אשר מנסים להתאבד ונתפסים נידונים למאסר, קנס או שניהם; משום כך, נתוני שיעור ההתאבדות בנפאל קטנים בהשוואה לשכיחותם.
על פי הידע המדעי כיום, תופעת ההתאבדות ייחודית לבני אדם בלבד, עם זאת, קיימות מיתות משונות של בעלי חיים אשר ניתנות לפירוש כהתאבדות.
 
ה[[למינג]] הוא מכרסם אשר סיפרו עליו בעבר כי הוא נוהג לקפוץ, ללא סיבה נראית לעין, מעבר ל[[צוק]]ים במין התאבדות המונית. מיתוס ההתאבדות של הלמינג ניזון מסרט הטבע "White Wilderness" שהופק על ידי אולפני [[חברת וולט דיסני|דיסני]] ב-1958. בסרט נראתה להקת למינגים גדולה "מתאבדת" בקפיצה מצוק אל הים. לימים הסתבר שהסצנה הזאת הייתה מבוימת: למינגים לא חיים כלל באזור בו צולם הסרט ([[אלברטה]] שבקנדה), וכמה עשרות למינגים הובאו לאתר ונדחפו לתהום. כאשר צפיפות האוכלוסייה גדלה בטבע, יוצאות להקות למינגים למסע נדודים בחיפוש אחר טריטוריה חדשה. במסע זה עלולות להיספות חיות רבות, חלקן גם בנפילה מצוקים או טביעה במקווי מים שאין הן מצליחות לצלוח. אין המדובר בהתאבדות מכוונת. הלמינגים נעים באזורים שאינם מכירים: אין סימן לכך שהמכרסם ידע מראש שבקצה הדרך מחכה לו תהום או ים. חוש הראיה של הלמינגים חלש מכדי להבחין בין נחל, שניתן לחצות אותו, לפיורד - בו קרוב לוודאי יטבעו. מראה להקות למינגים טובעים בים הזין את המיתוס עוד לפני שדיסני הפך אותו לפופולרי.
 
חלק מן ה[[יונקים]] הימיים, בעיקר לווייתנים ודולפינים, עולים על החוף וכתוצאה מכך מתים לעיתים קרובות, תופעה המכונה '''[[החפת לווייתנים]].''' גם במקרה זה אין כל עדות להתאבדות מכוונת.
* [[ז'אבר]] ב"[[עלובי החיים]]" ([[ויקטור הוגו]])
* דנתור ב"[[שר הטבעות]]" מאת [[טולקין]] מנסה להתאבד במוקד עם בנו מחוסר ההכרה, פאראמיר. כשנמנע ממנו לקחת את חיי בנו עמו הוא מצית את עצמו ונשרף למוות.
*גידי שנהב ב"דרך הרוח" (עמוס עוז)
*מר זומר ב"סיפורו של מר זומר" (פטריק זיסקינד)
*
 
== לקריאה נוספת ==
 
* [[קיי רדפילד ג'יימיסון]], '''הלילה ממהר לרדת: להבין את ההתאבדות''', [[הוצאת מטר]], 1999.
* [[ישראל אור-בך]], '''כאב עד כלות''', [[הוצאת שוקן]], תל אביב, 2000.
* [[אמיל דורקהיים]], "התאבדות כתופעה חברתית" בתוך: '''ההתאבדות''', 2002, נמרוד. עמ'. 165-180.
* מֶרְק - המדריך הרפואי השלם, הוצאת כנרת זמורה ו[[הד ארצי]], 2002, פרק 85, עמ' 411–415.
* יוסי לוי בלז, ענת ברונשטיין קלומק, ירי גביעון, אלן אפטר (עורכים), '''להאיר את הרי החושך: התנהגות אובדנית בקרב בני נוער''', הוצאת דיונון, 2016. (קישורים ל[http://www.betipulnet.co.il/uploads/Articles/להאיר%D720את%9C20הרי%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9A20החושך-%20%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94%20%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D720הקדמה%A820לספר.pdf הקדמה] ול[http://www.betipulnet.co.il/uploads/Articles/להאיר%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9A%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%92%D7%93%D720את%A820הרי%D720החושך%9520פרק%D720ראשון%AA20הגדרות.pdf פרק 1] מתוך הספר)
* רועי אופנבכר, '''יותר מאחד, פחות משניים : על אחים למתאבדים - מסע אישי וחברתי''', [[הוצאת מודן]], 2017
 
* ישראל אורון (אוסטריי), '''שלום לחיים! בחרתי במוות: מכתבי פרידה מאת ישראלים שהתאבדו''', הוצאת "אח", 2008{{הערה|{{פסיכולוגיה עברית||שלום לחיים! בחרתי במוות / ישראל אורון (אוסטרֵיי)|2568}}}}
* ישראל אורון (אוסטריי), '''האם "המחבלים המתאבדים" אכן מתאבדים?''', בתוך: חגי גולן ושאול שי (עורכים), פצצה מתקתקת, הוצאת מערכות ומשרד הביטחון, 2006, עמ' 95-11495–114
* ישראל אורון (אוסטריי), '''קבוצת תמיכה להורים שילדיהם התאבדו: מהנחיה מקצועית לעזרה עצמית''', ''חברה ורווחה'', 2000, כ'(3), עמ' 361-8383–361
 
<div style="direction: ltr;">
* E. Shneidman, '''Voices of death'''. New York: Harper & Row, 1982
* E. Shneidman, '''The suicidal mind'''. New York, Oxford Univ, Press, 1996
* Oron (Ostre) I. '''Wars and suicides in Israel, 1948-2006''', ''International Journal of Environmental Research and Public Health'', 2012, 9, 1927-1938
*Oron (Ostre) I. '''Possible Biomarkers for Assessing Deliberate Self-Injury Risk''', ''Suicidology Online, 2016 7-9''
 
</div>
{{מיזמים|ויקיציטוט=התאבדות|ויקימילון=התאבדות|ויקישיתוף=Category:Suicide|שם ויקישיתוף=התאבדות}}
===עמותות ואתרי תמיכה===
* [http://www.sahar.org.il אוסף מאמרים על התאבדות וקישור לערוצי הסיוע האינטרנטים של עמותת סהר- סיוע והקשבה ברשת].
* [http://www.eran.org.il/?CategoryID=242 מאמר על אובדנות באתר ער"ן],עמותה ל[[עזרה ראשונה]] נפשית בטלפון ובאינטרנט
* [http://www.path-to-life.org/viewStaticPage.aspx?pageID=14&sitem=155 מאמר על אובדנות באתר עמותת "בשביל החיים"], העמותה ל[[מניעת התאבדות]] ולתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו
 
===מחקרים ומאמרים===
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2011.pdf מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2011], מאתר משרד הבריאות
*[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2016.pdf מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2016], מאתר משרד הבריאות
*[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/loss_2018.pdf מחקר ונתונים על התאבדות בישראל, 2018], מאתר משרד הבריאות
* {{אנצ דעת|2087}}
* [[ישראל אור-בך]], [http://web.archive.org/web/20070929174715/http://www.biu.ac.il/SOC/ps/courses/orbach/suicide.pps מצגת הקורס 'תאוריות ומחקר בהתאבדות'], אתר [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* {{ynet|מיטל יסעור בית-אור|מחקר בדק: מהי שיטת ההתאבדות הנפוצה בישראל|3411487|12 ביוני 2007}}
* [http://www.hebpsy.net/files/article543_1.doc אובדנות והתנהגות אובדנית בקרב מתבגרים], מאתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* {{ynet|שיר-לי גולן-מאירי|צעירים מתאבדים: כך נזהה סימנים מקדימים|3015576|8 בדצמבר 2004}}
* {{מממ|שירלי אברמי|למידה מהצלחות: תכניות לאומיות למניעת התאבדות|28ee6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_28ee6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_7249|22 באוקטובר 2013}}
** [[יעל שמש]], [http://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ2/shemesh.pdf התאבדות במקרא על רקע תופעת ההתאבדות בתרבות הכללית ובמקורות ישראל], JSIJ 2, 2003, עמ' 24-11–24, באתר הפקולטה למדעי היהדות, [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* [[אבשלום אליצור]] ו[[חיים עומר]], [http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=125 מה תאמר לאדם שעל הגג? הצעה לטקסט למניעת התאבדות בזמן אמת]
* [[ישראל אור-בך]], [http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=126 איך תקשיב לאדם שעל הגג? תגובה לאליצור ועומר]
* {{דשי|387465|האם בעלי חיים מתאבדים?}}
* {{פסיכולוגיה עברית|יעל וילצ'יק-אביעד, שלומית חסין ומיכל מלכא|הקשר בין תחושת משמעות לחיים ואופן בילוי שעות פנאי לבין נטיות אובדניות|2966|9 במאי 2013}}
* שרה רירדון, [http://alaxon.co.il/daily/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8אפשר-%D7%9C%D7%A8%D7%A4%D7%90לרפא-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AAהתנהגות-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%AAאובדנית/ האם אפשר לרפא התנהגות אובדנית?], באתר [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], 12 ביוני 2013
* {{הארץ|עידו אפרתי|804 אלף מתאבדים בעולם מדי שנה; בישראל השיעור נמוך יחסית|1.2425265|4 בספטמבר 2014}}
* {{nrg|אסף גולן|עמותת אנוש: ישנה עלייה במקרי ההתאבדות בישראל|644/914|12 בנובמבר 2014|1|2}}
* וויל סטור, [http://alaxon.co.il/article/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dהגברים-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9Dאינם-%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9Dבוכים-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94בלילה/ הגברים אינם בוכים בלילה], אלכסון, 31 במאי 2015
* {{גלובס|[[גלי וינרב]]|הכימיה של האובדנות: האם ניתן למנוע מראש מקרי התאבדות?|1001190160|26 במאי 2017}}
* {{הארץ|הילו גלזר|התאבדויות של ילדים קטנים כבר אינן דבר נדיר. למה זה קורה?|1.7132529|17 באפריל 2019}}