המודל האפירמטיבי – הבדלי גרסאות

המודל האפירמטיבי מונע על ידי אנשים עם מוגבלויות, אשר דוחים את המודל הרפואי, שמהווה התעלמות מהניסיון והחוויה האישית של אותם אנשים, דבר אשר יותר אינטרפרטציה מעוותת ביחס לאותם אנשים עם מוגבלויות. בנוסף, מודל זה מתבסס על המודל החברתי אשר מכיל בתוכות הגדרה מחודשת למוגבלות. המודל מסמל את הדחייה של ההנחות הקשורות לטרגדיה, לצד דחייתם של הנחות אשר קשורות לתלות וחריגות. בעוד שהמודל החברתי נוצר מתוך החוויות של אנשים עם מוגבלויות, בחברה שאינה תומכת ומונעת, המודל האפירמטיבי נולד מתוך חוויותיהם של אנשים עם מוגבלויות כאינדיבידואלים ברי תוקף, שקובעים בעצמם את סגנון חייהם, תרבותם וזהותם. אימוץ המודל האפירמטיבי מצביע על זהות חיובית, לא רק כאדם עם מוגבלות, אלא כאדם עם חולשה. בעת הכרזה על זהות חיובית כאדם עם חולשה, אנשים עם מוגבלויות דוחים בצורה אקטיבית את הערך השולט של נורמליות. השינויים עבור אינדיבידואלים אינם רק בשינוי התודעתי של הגדרת המושג "נכות", אלא מתן תוקף וערך לחיים כאדם עם מוגבלות.

 

 

המודל אינו עוסק ב"כאב הלקות", ההפך, הוא עוסק בחוויות החיוביות ובזהות של אנשים עם מוגבלויות שמתגבשת מתוך הלקות והמוגבלות. המודל מסייע בכך על ידי פיתוח התנועה לאומנות לאנשים עם מוגבלויות, שבה הם מחזקים בצורה קולקטיבית את הזהות החיובית שלהם בעזרת אומנות ויזואלית, קברט, מוזיקה ושירה.