רייקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לנשיא ארצות הברית
שורה 130:
 
[[קובץ:Stamp Fiume 1920 25c Annunzio.jpg|ימין|ממוזער|125px|גבריאלה ד'אנונציו על בול של "פיומה" מ־1920]]
המצב בעיר החל גולש ל[[אנרכיה]], ובנובמבר [[1918]] הוצבו בה כוחות [[הממלכה המאוחדת|בריטים]], [[צרפת]]ים ו[[ארצות הברית|אמריקאים]]. [[נשיא ארצות הברית]], [[וודרו וילסון]], ששימש [[בוררות|בורר]] בסכסוך, הציע כי רייקה תהיה למדינה חופשית ואף העלה את הרעיון ש[[חבר הלאומים]] יקים בה את משכנו, אך ב־[[1919]] הוחלט ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת פריז]] על מסירתה של העיר לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. בתגובה להחלטה, נכנס [[גבריאלה ד'אנונציו]], משורר ולוחם איטלקי [[פשיזם|פשיסט]], אל העיר ביום [[12 בספטמבר]] 1919 בראש כוח צבאי, וגירש את הכוח הבינלאומי ששהה בה. מטרתו של ד'אנונציו הייתה לספח את העיר ל[[ממלכת איטליה]], אך הממשל האיטלקי לא שיתף עמו פעולה ואף דרש את כניעתו. עקב כך הקים ד'אנונציו, שנה מאוחר יותר, ב־[[8 בספטמבר]] [[1920]], את "ממלכת קרנארו האיטלקית" (Reggenza Italiana del Carnaro), שנקראה על שמו האיטלקי של מפרץ קוורנר. בכך נפתחה תקופת בת שני עשורים בהם הייתה רייקה לעיר ספר שקו גבול בינלאומי חוצה אותה. המדינה החדשה אימצה [[חוקה]] שהיוותה השראה לחוקה של איטליה הפאשיסטית בתקופתו של [[מוסוליני]], וד'אנונציו הכריז על עצמו כ[[דיקטטור (שליט)|דיקטטור]] שנשא בתואר [[דוצ'ה]]. המדינה החדשה ששלטה בפועל בשטח של כ־675 קמ"ר, לא זכתה להכרה בינלאומית מאף מדינה.
 
במקביל, ב־[[12 בנובמבר]] [[1920]], נחתם [[הסכם רפאלו (1920)|הסכם רפאלו]] בין איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, ולפיו יועדה רייקה להיות למדינה חופשית כפי שהציע וילסון. ההסכם קבע כי המדינה החדשה תהיה מדינה עצמאית [[דה פקטו|דה־פקטו]] משך שנה ו[[דה יורה|דה־יורה]] משך ארבע שנים. דא'נונציו התעלם מהסכם רפאלו ולבסוף אף הכריז מלחמה על איטליה עצמה. לאחר הפצצה מן הים על ידי הצי האיטלקי והתערבות כוח צבאי יבשתי בקרבות "חג המולד העקוב מדם" (Natale di sangue), נכנע ד'אנונציו ב־[[30 בדצמבר]] 1920. שבעת ימי הלחימה גבו את חייהם של 39 לוחמים משני הצדדים ושל חמישה אזרחים. בכך בא הקץ על ממלכת קרנארו האיטלקית.