ויקיפדיה

הסנגוריה הצבאית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
היוצר53 (שיחה | תרומות)
236 עריכות
הוספת תבנית
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1 ב\2, על ידי
שורה 26:
כבר בחודש ספטמבר 1948, עם כניסתה לתוקף של חוקת השיפוט תש"ח, אשר נכתב במקור עבור ארגון "ההגנה",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/Law12/er-020-t2.pdf|הכותב=|כותרת=תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט תש"ח), התש"ח-1948 (להלן: חוקת השיפוט)|אתר=|תאריך=}}}} נקבע כי הסנגור הצבאי מהווה חלק מהמנגנון המשפטי של הצבא, והוקדש פרק שלם בחוקת השיפוט לתיאור תפקידו, חובתו, אופן מינויו וזכות הנאשם לבחור אותו. כל נאשם היה רשאי לבחור לעצמו סנגור צבאי מבין סנגורים צבאיים שנכללו ברשימה, אך בחירתו הייתה טעונה אישור של מפקד המחוז או של ראש המטה, בהתאם לערכאה שבפניה התקיים המשפט.{{הערה|תקנות 53-51 לחוקת השיפוט.}} כמו כן, חוקת השיפוט הגדירה כי חובתו של הסנגור הצבאי היא להגן בנאמנות על הנאשם, אולם סייגה חובה זו בחובה אחרת של הסנגור הצבאי - לעזור לבית הדין בקיום משפט וצדק.{{הערה|תקנה 55 לחוקת השיפוט.}}
 
בראשית ימי המדינה, התפיסה לגבי תפקידה של הסנגוריה הצבאית גרסה כי חובותיו של הסנגור הצבאי כקצין בצה"ל גוברות על חובת הנאמנות שלו ללקוחו. ואולם, ברבות השנים, עקב שורה של התפתחויות משפטיות היסטוריות, תפיסה זו השתנתה מקצה לקצה. התפתחויות אלו כוללות את כניסתו לתוקף של [[חוק השיפוט הצבאי]]. ב-1 בינואר 1956 והתיקונים שהוכנסו בו במהלך השנים; חקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והכללים שהותקנו מכוחו; פסיקת בית המשפט העליון בדבר מעמדה של זכות הייצוג על- ידי סנגור בהליך הפלילי; חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפרשנות שניתנה לו בפסיקה ובספרות ביחס לזכות הייצוג; ועוד.
 
חוק השיפוט הצבאי עיגן לראשונה את מעמדו של הסנגור הצבאי הראשי כעוזרו של [[הפרקליטות הצבאית|הפרקליט הצבאי הראשי]], וכן הרחיב את זכות הייצוג על- ידי סנגור צבאי בהליך הפלילי. בשנת 1976 נחקקה הוראת הפיקוד העליון 2.0613 - "הפרקליטות הצבאית", המגדירה את תפקידיה של הפרקליטות הצבאית ומשלימה את הוראות החוק. הוראה זו מעגנת את מעמדו המקצועי והעצמאי של הסנגור הצבאי, וקובעת כי בעת מילוי תפקידו לא יהיה סנגור צבאי נתון למרות מפקדיו, ותעמוד לנגד עיניו טובת הנאשם בלבד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/media/16980/020613.pdf|הכותב=|כותרת=הפ"ע 02.0613 הפרקליטות הצבאית, באתר הוראות הפיקוד העליון, סעיף 11|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-03-20}}}} הוראה רלוונטית נוספת מצויה בפקודת הארגון של מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, המגדירה את תפקידיה ועצמאותה של הסנגוריה הצבאית. הוראה זו קובעת כי הסנגוריה הצבאית אינה כפופה מקצועית לפרקליט הצבאי הראשי.
 
ביטוי נוסף לעיקרון לפיו מחויבותו של הסנגור הצבאי נתונה בראש ובראשונה ללקוחו, מצוי בהוראת מפצ"ר 02.01 - "נוהל טיפול בשאילתות ובפניות מדובר צה"ל". נקודת המוצא בהוראה זו היא שכל ממשק של גורם צבאי עם התקשורת כפוף לאישור הגורם הרלוונטי בפרקליטות הצבאית וכן אישור [[דובר צה"ל]]. החריג היחיד לכלל זה, מתייחס לקשר של סנגורים צבאיים עם גורמי תקשורת, וקובע כי סנגור צבאי רשאי לקיים קשר ישיר עם גורמי תקשורת על מנת לשרת את הגנת לקוחו, ללא אישור דובר צה"ל (ובכפוף לאישור הסנגור הצבאי הראשי).
שורה 48:
'''שלוש חוליות סנגוריה צבאית פיקודית -''' החוליות אמונות על ייצוג ומתן ייעוץ לחיילים העומדים לדין בבתי הדין הצבאיים המחוזיים, בבתי הדין הצבאיים לתעבורה ובמקרים המתאימים לחיילים העומדים לדין משמעתי. שלוש החוליות הן: '''סנגוריה פיקוד דרום וזרוע היבשה,''' השוכנת במחנה יואב הסמוך ל[[מחנה בר-לב]]; '''סנגוריה פיקוד צפון וחיל הים,''' השוכנת במחנה הדר שבחיפה; '''וסנגוריה מחוזית - פיקוד מרכז, חיל האוויר, פיקוד העורף ויחידות מטכ"ל''', השוכנת ב[[הבית הירוק (יפו)|בית הירוק]] שביפו.
 
כלל הסנגורים הצבאיים עוסקים בייעוץ לחיילים ואנשי קבע הנחקרים [[משטרה צבאית חוקרת|במצ"ח]] או במשטרת ישראל. הייעוץ ניתן על- ידי סנגור תורן.
 
מתוך רצון לשפר את מידת האמון הניתן בסנגורים הצבאיים על ידי לקוחותיהם, נוהגים הסנגורים, למעט הסנגור הצבאי הראשי, לא ללבוש מדים, על אף היותם קצינים בצבא.
שורה 55:
במהלך השנים טיפלה הסנגוריה הצבאית במספר רב של תיקים בעלי חשיבות ציבורית ומשפטית, המהווים אבני-דרך בפועלה של הסנגוריה הצבאית לאורך השנים. להלן תובא סקירה של דוגמאות בולטות לתיקים אלו.
 
בשנת 1997 הגישה התביעה הצבאית כתב אישום כנגד החיילת אביבית עטייה בעבירות של שימוש בסמים. החיילת יוצגה על- ידי סנגור מהסנגוריה הצבאית, אשר פנה לפצ"ר בבקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק. הבקשה נדחתה על- ידי הפצ"ר. בעקבות זאת, פנה הסנגור ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי זה יתערב בהחלטת הפצ"ר ויורה על עיכוב ההליכים המתנהלים נגד החיילת בבית הדין הצבאי, ולחלופין יורה לפצ"ר לבטל את כתב האישום. הבקשה נדחתה, בנימוק שאין בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים המתנהלים בבית דין צבאי. על החלטה זו עתרה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נדרש בית המשפט העליון לשאלת סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים המתנהלים בערכאות צבאיות. העתירה אמנם נדחתה, ברוב דעות, אך במישור העקרוני נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתערב בהחלטות הפצ"ר שהוא מוצא כי יש בהן עניין מיוחד לציבור או שהשלכותיהן חורגות מתחומי המסגרת הצבאית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אורי שהם|שם=הפצ"ר והיועץ המשפטי לממשלה - בין פרשת שדיאל לבג"ץ אביבית עטייה|כתב עת=משפט וצבא|כרך=16|עמ=203.|שנת הוצאה=2002|קישור=http://din-online.info/pdf/zv16-8.pdf}}}}{{הערה|בג"ץ 4723/96 '''עטייה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'''', פ"ד נא(3) 714 (1997).}}
 
בשנת 1999 הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה לבג"ץ ביחס לקיצור תקופות המעצר של חשודים עד להבאתם בפני שופט. בית המשפט העליון קיבל את העתירה, והכריע בדבר קיצור תקופת המעצר ל-48 שעות.{{הערה|בג"ץ 6055/95 '''שגיא צמח ואח' נ' שר הביטחון ואח'''', פ"ד נג(5) 241 (1999).}}
שורה 61:
בשנת 2000 הייתה הסנגוריה הצבאית מעורבת בהקמתו של פרויקט גחל"ת - פרויקט שהוקם בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות הכליאה, ואשר מטרתו החזרת חיילים לשירות תקין, ובתוך כך הפחתת מספר הכלואים ושיפור תנאי הכליאה. מערך גחל"ת פועל בהצלחה (יחסית) עד היום ומסייע לחיילים רבים להמשיך בשירות תקין לאחר כליאתם.
 
בשנת 2006 ניתן על- ידי בית המשפט העליון [[פסק דין יששכרוב]], פסק דין תקדימי בעתירה שהוגשה מטעם הסנגוריה הצבאית בשאלת קבילותה של הודאה שהושגה בהיעדר יידוע כדין בדבר זכות ההיוועצות של חשוד בסנגור. בפסק הדין אימץ בית המשפט העליון דוקטרינה חדשה לפסילת ראיות, וקבע כללים מנחים לפסילת ראיות שהושגו בניגוד לדין. לא ניתן להפריז בחשיבותו של פסק דין עקרוני זה ובהשלכותיו הרחבות על עולם המשפט הפלילי.{{הערה|ע"פ 5121/98 '''טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'''', תק-על 2006(2) 1093 (2006).}}
 
בשנת 2006 ניתן פסק דין תקדימי נוסף של בית המשפט העליון, אשר עסק בשאלה האם שתיקתו של נאשם במהלך משפטו עשויה לספק את הדרישה ל"דבר מה נוסף" לחיזוק הודאה שנמסרה בחקירה. בית המשפט העליון קבע כי, ככלל, לא תהווה שתיקת נאשם במשפט את התוספת הראייתית הנדרשת, אלא בהתקיים תנאים חריגים. גם פסק דין זה, שבו הסנגוריה הצבאית ייצגה את המערער, קבע הלכה עקרונית במשפט הפלילי.{{הערה|רע"פ 4142/04 '''סמל איתי מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי''', תק-על 2006(4) 4022 (2006).}}
שורה 69:
בחודש אפריל 2011 נתקבל בכנסת תיקון מס' 63 לחש"ץ, העוסק ברישום פלילי למורשעים במערכת הצבאית. מדובר בתיקון רב חשיבות, ששינה באופן מהותי את השלכות ההרשעה של נאשמים בבתי הדין הצבאיים. התיקון לחוק, אשר הסנגוריה הצבאית פעלה תקופה ארוכה על מנת לקדמו ולנסות להשפיע על תכניו, הפחית משמעותית את היקף החיילים המורשעים המוכתמים ברישום פלילי מכביד וממושך{{דרוש מקור}}.
 
במשך מספר שנים פעלה הסנגוריה הצבאית לקיצור תקופת המעצר הראשונית של חיילים ל-24 שעות בלבד, כמקובל במערכת המשפט האזרחית. בשנת 2012 קיבלה הפרקליטות הצבאית את עמדת הסנגוריה, ביחס לתיקי מצ"ח, וכבר בשנת 2013 קוצרה ל-24 שעות תקופת המעצר הראשונית של חיילים העצורים בגין עבירות פליליות הנחקרות על- ידי מצ"ח.
 
בנובמבר 2016 דן בית הדין הצבאי לערעורים בשאלה משפטית עקרונית, והיא האם הסכמתו של נחקר יכולה להוות מקור סמכות לחיפוש במכשיר הטלפון הנייד של הנחקר בבדיקת מעבדה. המערער יוצג על- ידי סנגורים מהסנגוריה הצבאית. לאחר שעמד על ההיבטים השונים המבדילים בין חיפוש ידני בטלפון, במעמד החקירה ובנוכחות הנחקר, לבין חיפוש במעבדה שהוא מעמיק יותר ונערך שלא בנוכחות הנחקר, קבע בית הדין הצבאי לערעורים כי הסכמת הנחקר אינה יכולה להוות מקור סמכות לעריכת חיפוש במעבדה.{{הערה|ע/24/15 '''רב"ט סיגאווי נ' התובע הצבאי הראשי''' (2016).}} בקשתה של התביעה הצבאית למתן רשות לערער על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, נדחתה על- ידי בית המשפט העליון.{{הערה|רע"פ 9446/16 '''התובעת הצבאית הראשית נ' סיגאוי''' (19.6.2017).}}
 
בפברואר 2017 נתקבל בכנסת תיקון מס' 73 לחש"ץ, המסדיר את זכותו של חייל שהורשע טרם גיוסו, לבקש את המלצת הצבא לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות או המחיקה של פרטי הרישום הפלילי (להלן - בקשת חנינה). בספטמבר 2017 פנתה הסנגוריה הצבאית לראש אכ"א, לקצין החינוך הראשי ולסגן הפצ"ר, ובפנייתה עמדה על הקשיים הניצבים בפני חיילים, גם לאחר תיקון החוק, לממש באופן אפקטיבי את זכותם לבקש חנינה, והציעה פתרונות לשיפור המצב. בעקבות פניית הסנגוריה הצבאית, הוסדרו מנגנון ונהלים שהביאו לעלייה משמעותית במספר החיילים הפונים לוועדה בבקשת חנינה, ובהתאם גם במספר החיילים שהוועדה המליצה לנשיא המדינה על מחיקת הרישום הפלילי שלהם. פנייה זו של הסנגוריה הצבאית גם הולידה מהלך יוצא דופן לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, במסגרתו אישר נשיא המדינה מספר רב של בקשות שהגישו חיילים למחיקת רישום פלילי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/military/Article-607401|הכותב=יוסי מלמן|כותרת=בצה"ל בוחנים הענקת חנינה לחיילים לרגל יום העצמאות ה-70|אתר=מעריב|תאריך=5 בנובמבר 2017.}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3734892,00.html|הכותב=משה גורלי|כותרת=לרגל 70 שנות עצמאות: הנשיא ושרת המשפטים חשפו מתווה חנינה רחב|אתר=כלכליסט|תאריך=26 במרץ 2018.}}}}
 
בשנים האחרונות ייצגה הסנגוריה הצבאית נאשמים בתיקים אשר זכו לסיקור תקשורתי נרחב ולעניין ציבורי רב. כך למשל, בשנת 2016 הואשם [[אופק בוכריס]] בעבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. בוכריס יוצג על- ידי הסנגוריה הצבאית, ולבסוף חתם על הסדר טיעון.
 
בשנת 2018 הואשם חייל [[יחידת דובדבן]] בהריגת החייל שחר סטרוג ז"ל, חברו ליחידה, בעקבות משחק בנשק. החייל היורה יוצג על- ידי הסנגוריה הצבאית. ב-2 ליוליביולי 2018 הורשע החייל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הריגה ושימוש בלתי חוקי בנשק. בהתאם להסדר הטיעון, שאושר על- ידי בית הדין הצבאי, נידון החייל ל-18 חודשי מאסר בפועל והורדה לדרגת טוראי{{דרוש מקור}}.
 
באוגוסט 2017 פנתה הסנגוריה הצבאית ליועץ המשפטי לממשלה ולפצ"ר, בדרישה להחיל בהקדם מנגנון תסקירי מבחן על חיילים שהורשעו בבתי הדין הצבאיים. תסקיר המבחן מניח בפני השופטים תמונה עובדתית רחבה ביחס לנסיבותיהם האישיות של החיילים, ובכך מאפשר להם להקל בעונשם ולסייע לשיקומם. במכתבה, עמדה הסנגוריה הצבאית על כך שהיעדרו של מנגנון תסקירי מבחן בצבא יוצר אפליה קשה בין חיילים נאשמים לבין נאשמים במערכת האזרחית, והתריעה כי ככל שלא יונהג מנגנון זה בתוך זמן קצר, תעתור לבג"ץ בעניין.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.idf.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%95-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/|הכותב=מערכת אתר צה"ל|כותרת=דרישה להחיל מנגנון תסקירי מבחן על חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים|אתר=צה"ל|תאריך=15 באוגוסט 2017.}}}} בינואר 2019 התקבלה דרישת הסנגוריה הצבאית, ונכנס לתוקפו מנגנון פיילוט חדש, שבמסגרתו ייערכו לראשונה תסקירי מבחן לחיילים שהורשעו בבתי הדין הצבאיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5450126,00.html|הכותב=קורין אלבז אלוש|כותרת=רפורמת המשפט הצבאי|אתר=ידיעות אחרונות|תאריך=21 בינואר 2019.}}}}
 
== היקף הפעילות ==
מרבית התיקים המתנהלים בבתי הדין הצבאיים עוסקים בעבירות סמים ועריקות, לצד תיקים בעבירות אלימות, רכוש, שימוש בנשק, וכן עבירות מין ועבירות נוספות. כ-80% מהנאשמים העומדים לדין בבתי הדין הצבאיים מיוצגים על- ידי הסנגוריה הצבאית, ואילו היתר מיוצגים על- ידי סנגורים פרטיים. היקף הייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית בתיקי עריקות הוא גבוה במיוחד, ועומד על יותר מ-90% מהנאשמים.
 
היקף הייעוץ הניתן מטעם הסנגוריה הצבאית לחיילים הנחקרים במצ"ח או במשטרת ישראל מצוי במגמת עלייה קבועה בשנים האחרונות. הייעוץ ניתן במגוון רחב של עבירות: סמים, מין, רכוש, אלימות, שימוש בנשק, תעבורה, וכן עבירות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית. מרבית העבירות הנחקרות במצ"ח הן עבירות סמים, ובהתאם לכך רוב הייעוצים מטעם הסנגוריה הצבאית מוקדשים לעבירות מסוג זה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הסנגוריה_הצבאית"