|
3. אנחנו כמעט בוודאות חיים בתוך סימולציה ממוחשבת.
בוסטרום העריך כי ההסתברות לכל אחת משלוש האפשרויות היא פחות או יותר זהה. ישנןתמיכה תמיכות מסוימותמסוימת באפשרות מספר 3 מגיעה מ[[מכניקת הקוונטים]] ממנה עולה כי חלקיקים קוונטיים מקבלים איכות מוגדרת רק אחרי שמודדים אותם. עד לאותו רגע, כך נראה, יש להם שלל תכונות, חלקן סותרות, בו-זמנית. זו תופעה מוזרה, אך אם היקום אינו אלא סימולציה היא הגיונית מאוד: דברים הופכים מוגדרים רק כאשר יש תודעה שמתבוננת בהם, כדי לחסוך בכוח חישוב.
- על פי [[מכניקת הקוונטים]] חלקיקים קוונטיים מקבלים איכות מוגדרת רק אחרי שמודדים אותם. עד לאותו רגע, כך נראה, יש להם שלל תכונות, חלקן סותרות, בו-זמנית. זו תופעה מוזרה, אך אם היקום אינו אלא סימולציה היא הגיונית מאוד: דברים הופכים מוגדרים רק כאשר יש תודעה שמתבוננת בהם, כדי לחסוך בכוח חישוב.
- תמיכה אפשרית אחרת מגיעה מ[[תורת המיתרים]]. על פי תורה זו המציאות היא סוג של [[הולוגרמה]], כלומר היא דו-ממדית. אם היקום הוא למעשה קוד מחשב, כפי שטוענת תאוריית הסימולציה – משמע הוא אכן דו-ממדי, והתפיסה שלנו אינה אלא תוצאה של הקרנה אשלייתית של שני ממדים אלה.
אחד התומכים העיקריים בהשערה הוא האסטרופיזיקאי זוכה פרס נובל [[ג'ורג' סמוט]].
| 