גירוש ספרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2:
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת [[1492]] [[ה'רנ"ב]] של [[יהודי]] ממלכות [[כתר קסטיליה|קסטיליה]] ו[[ממלכת אראגון|אראגון]] אשר סירבו ל[[התנצרות|התנצר]]. גירוש בתנאים שונים מעט הוחל חמש שנים מאוחר יותר, בשנת [[1497]] [[ה'רנ"ז]], על יהודי [[פורטוגל]]. עוד שנה אחר כך, בשנת [[1498]] [[ה'רנ"ח]], גורשו גם יהודי ממלכת [[נווארה]].
הגירוש התבצע מכח [[צו]] שנחתם בידי [[פרדיננד השני מלך ארגון]] ואשתו, המלכה [[איזבלה הראשונה מקסטיליה]], ב-31 במרץ 1492 ופורסם ב-29 באפריל, [[ג' בניסן]] הרנ"ב. נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בקסטיליה ואראגון, והם הועמדו בפני הברירה ל[[נצרות|התנצר]] או
הצו שיקף מדיניות של הכתר הספרדי שביקש ליצור חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת ה[[אסלאם|מוסלמים]] מספרד. לאחר סידרה של גירושי מוסלמים מאזור [[ממלכת גרנדה|גרנדה]] הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת [[1502]] צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב. בעקבות הצו בחרו [[מוריסקוס|רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין]] והיתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת [[1507]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של [[מלכי ספרד]]: דרום [[איטליה]], [[סיציליה]] ו[[סרדיניה]].
|