סלוניקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היהודים בסלוניקי: קישורים פנימיים, הרחבה
שורה 86:
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] רבים מהיהודים עזבו את העיר הן בשל השריפה הגדולה של שנת [[1917]] ששרפה חלקים מן העיר והותירה יהודים רבים חסרי קורת גג, והן בשל הגירת פליטים יווניים רבים מ[[אנטוליה]] בעקבות הכיבוש ה[[טורקיה|טורקי]]. בקרב הפליטים הללו גדלה תנועה [[אנטישמיות|אנטישמית]] [[פשיזם|פשיסטית]], שחבריה פרעו ביהודים בשנות ה־30 הראשונות ובנוסף נחתו גזרות על תושבי סלוניקי ה[[יהודים]]. באותם ימים עלו כעשרת אלפים יהודים ל[[ארץ ישראל]].
 
באפריל [[1941]] נכבשה סלוניקי על ידי [[גרמניה הנאצית]] ושישים וחמישה אלף היהודים שבה עברו השפלות והתעללויות, דירות של יהודים הופקעו, בית החולים היהודי הוחרם לשימוש הצבא הגרמני, עיתונים יהודיים נסגרו ומנגד הופיעו עיתונים אנטישמיים. ספרים יהודיים הוחרמו ונשלחו ל[[פרנקפורט]], שם הקימו ה[[נאצים]] את [[המכון לחקר השאלה היהודית]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yitzchak Kerem|שם=The confiscation of Jewish books in Salonika in the Holocaust|כתב עת=The Holocaust and the Book|עמ=59-65|שנת הוצאה=2001}}}}. [[בית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי|בית העלמין היהודי העתיק]] חולל ונהרס. במשך השנה הבאה לא הותקפו היהודים, למעט מקרים אחדים. בדצמבר הוקם ה[[יודנרט]] ובראשו הרב [[צבי קורץ]] השנוי במחלוקת. בפברואר החלו המשלוחים היהודיים ל[[אושוויץ]]. בנוסף נשלחו יהודים בעלי אזרחות ספרדית או פורטוגזית, וגם יהודים "מיוחסים" (לגרמנים) למחנה [[ברגן-בלזן]]. עדויות מספרות שיהודי יוון סבלו באושוויץ, יותר מהאחרים, מכיוון ששפתם הייתה שונה, תרבותם שונה ותנאי האקלים שונים.
 
מהקהילה הגדולה המפוארת והמבוססת כמעט שלא נותר שריד. 96% מיהודי קהילת סלוניקי, כחמישים אלף קרבנות, נספו ב[[השואה|שואה]]. הקהילה שנותרה היא קהילה קטנה ומזדקנת. עיריית סלוניקי קבעה את יום ה-[[27 בינואר]] כיום זיכרון לשואת יהודי הקהילה. בנוסף, בכיכר מרכזית בעיר הוצבה אנדרטה לזכר 50,000 הקרבנות.